"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
מדיוני מתווה הגיוס: הבנה חרדית שניתן לגייס עד 50% כל שנה
החוק המסובך עדיין תקוע, אבל בשעות ארוכות של דיונים מודים גם נציגי החרדים כי במשך השנים הקרובות ניתן יהיה לגייס רבים שתורתם לא בהכרח אומנותם • אך יש גם שתי "כוכביות" ומכשול עיקרי אחד – השר גלנט
זה חסר תקדים וספק אם ריאלי, אבל בעשרות דיונים סביב חוק הגיוס, שמגובש בימים אלה בקואליציה עם החרדים, עלתה האפשרות לקבוע להתחיל בגיוס של כ־25% חרדים מכל מחזור גיוס, ובהמשך אף לעלות לכ־50% ממחזור גיוס חרדי - כ־6,000 צעירים, כך נודע ל"ישראל היום". עשרות שעות של דיונים הוקדשו עד כה לגיבוש החוק. השורה התחתונה בינתיים לא משתנית - החוק תקוע פוליטית. גלנט כרך את הסכמתו לחוק בהסכמת גנץ, וגנץ לא מתכוון להסכים.
"לכלא ולא לצבא": עשרות חרדים חוסמים את כביש 4 בשל חוק הגיוס
ויש את הצד המהותי, הפרטים, תשתית החוק שנמצא בדיון, שאם תעבור את המשוכה הפוליטית תהיה חלק מחוק הגיוס. ושם עלה נתון שהוא לא פחות מדרמטי: נתחיל בגיוס של 25% מכל מחזור גיוס (שמוערך בכ־12,600 מלש"בים בכל שנה), ואחרי כמה שנים, שעדיין לא נקבע מספרן, נגיע עד ל־50%-45%(!) מהמחזור. והנה זווית הסתכלות מעניינת: גם החרדים מודים למעשה שאפשר יהיה לגייס בכל שנה כ־6,000(!) חרדים. מדובר במספר אסטרונומי, בהתחשב בעובדה שכיום מצליחים "לגרד" בקושי 1,200 חרדים שיגיעו לבקו"ם. אז מה קורה כאן? האם 7 באוקטובר הזיז משהו בעולם החרדי וכעת יש שם סחף בעד גיוס? לא בטוח. סביר יותר שפקיעת חוק הגיוס, ובעיקר עצירת התקציבים, הכניסו את החרדים ללחץ וכעת הם מוכנים לעשות מאמץ עילאי.
"עיר מקלט" מגיוס
למרות המספרים היפים, כדאי להוסיף שתי כוכביות: האם יעד כזה יישאר רק בדיונים, או שבאמת ייכנס לחוק הסופי? והאם הוא יוגדר כיעד בחוק, או רק בהחלטת ממשלה שאותה ניתן לשנות בקלות?
ליברמן על גיוס חרדים: "הם מושכים זמן., מרמים - זה נועד לכישלון מראש"
כך או כך, גם אם הנתון הזה מוגזם, הוא שם על השולחן את הידוע לכולם וגם לחרדים - ישנם המונים במגזר החרדי שלא באמת לומדים מסביב לשעון. על פי נתונים של גורמים חרדיים, יותר מ־1,000 צעירים הנרשמים בהסדר "תורתו אומנותו" בכל שנה אינם נמצאים כלל בישיבות. יש עוד רבים שרשומים בישיבות שבעגה החרדית נקראות "ישיבות לנושרים", שם נמצאים בחורים שאינם מסוגלים ללמוד אך נמצאים שם כ"עיר מקלט" מגיוס. הנציגים החרדים השוקדים על חוק הגיוס יודעים זאת. הם שמים את זה על השולחן. ומכאן לאן? התרחיש הפסימי: זה לא ייכנס לחוק, הבלוף יימשך. התרחיש האופטימי: להכיר בבעיה זה 50% מהפתרון, וכעת מכירים בבעיה.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
