"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

המצב העגום בכנסת חייב להשתנות | דעה

השיח ברשות המחוקקת התרוקן מתוכן מהותי, ורק 10% מהציבור סבורים שהיא משפיעה על המדיניות • השיח בכנסת הידרדר והתרוקן מתוכן מהותי. אפילו בזירת הוועדות, שתמיד התאפיינה בשיח מקצועי • מצב עגום זה חייב להשתנות

,עודכן
0השמעה
מליאת הכנסת מתכנסת בצל המלחמה (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

מערכת היחסים בין רשויות השלטון בישראל הפכה בשנים האחרונות לסוגיה פוליטית. במקום מתח בריא בין רשויות שלטוניות המאזנות זו את זו, נוצר מאבק מתמיד ביניהן על כוח שלטוני. הצעות חוק מקודמות, המונים יוצאים לרחובות, סמכויות נוצרות ונלקחות, והדיון מתמקד בעיקר בקונפליקט בין הממשלה למערכת המשפט, תוך התעלמות מהרשות המחוקקת - הכנסת.

הכנסת הפכה להיות זירה שבה מתקיימות התרחשויות, אך לא נקבעת בה המהות. הדיון בשינויי החקיקה המשפטית נערך בכנסת, אך היא לא היתה העיקר, ולכן אין זה מפתיע שבסקר מכון תכלית ממארס 2024, כששאלנו "מהי בעיניך הרשות שמשפיעה ביותר על המדיניות בישראל?" - רק 10% השיבו כי הכנסת היא הזירה המשפיעה ביותר על מדיניות.

שמחה במליאה. השרים בן גביר ולוין,צילום: אורן בן חקון

למרות היותה המוסד המרכזי המייצג את האינטרסים של האזרחים, הכנסת איבדה מתפקידה המהותי - לקדם את צורכי הציבור באמצעות תהליכי חקיקה ופיקוח יעילים. תפקוד משרדי הממשלה סביב אירועי 7 באוקטובר חשף את חולשתו של הפיקוח הפרלמנטרי, ואת האתגר של הכנסת לאכוף אותו.

השיח בכנסת הידרדר והתרוקן מתוכן מהותי. אפילו בזירת הוועדות, שתמיד התאפיינה בשיח מקצועי, הרצון לכותרות גובר פעמים רבות על המקצועיות והיסודיות. התוצאה המצערת היא שהמוסדות הייצוגיים - הכנסת והמפלגות הפוליטיות - זוכים כיום לאמון המועט ביותר מבין רשויות השלטון, לאחר שנים של שחיקה בייצוג הציבור.

חיזוק הכנסת

מצב עגום זה חייב להשתנות. הכנסת חייבת לשוב למלא את ייעודה הדמוקרטי, כנציגת העם וכשומרת סדרי השלטון התקינים. אך כדי שכך יקרה, נדרשים צעדים משמעותיים לשיקום הפיקוח הפרלמנטרי ונכונות אמיתית לחיזוק כלי הפיקוח העומדים לרשות הכנסת.

סערה במליאת הכנסת לפני ההצבעה על צמצום עילת הסבירות,צילום: יונתן זינדל

בד בבד, יש להרחיב את מעורבות הציבור בתהליכי החקיקה. ניתן ורצוי לפתוח באופן קבוע פתח להערות ציבור על הצעות חוק הנידונות בוועדות השונות. צעד כזה יאפשר לאזרחים להיות מעורבים בתהליכים המשפיעים על חייהם, וגם יחבר מחדש את נבחרי הציבור לרצונות ולצרכים האמיתיים של הבוחרים שהם מייצגים.

הגיע הזמן להעביר את מרכז הכובד של השיח הציבורי מן ההתנגשות בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, ולשים את הכנסת ואת הציבור עצמו במרכזם של התהליכים הדמוקרטיים. בכל דיון שיעלה על המצב בישראל, כדאי לשאול תחילה: איפה הכנסת? כיצד היא ממלאת או כושלת במילוי תפקידה החשוב ביותר - לחוקק בשם העם ולשמור על האיזונים הדמוקרטיים הנכונים?

חיזוק הכנסת ושיקום מעמדה אינם משימה קלה. נדרשים מהלכי עומק ורפורמות משמעותיות, אך בסופו של דבר זאת משימה הכרחית להשבת הסדר הדמוקרטי התקין במדינת ישראל.

הכותבת היא חוקרת בכירה במכון תכלית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר