"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

גלנט לחלוטין לא מחויב לגנץ: שר הביטחון יחזור בו מאולטימטום הגיוס

תמונות החברות הקרובה במסיבות העיתונאים בתחילת המלחמה לא מעידות על תפנית דרמטית • אחד התרחישים האפשריים: גנץ לא יתרצה, גלנט יטען שהוא מונע משיקולים פוליטיים - והחוק יעבור

,עודכן
0השמעה
גלנט וגנץ. צילום: יוסי זליגר

שר הביטחון, יואב גלנט, מדבר בצורה החלטית. זה סגנון הדיבור שלו, תנועות הידיים, סימני הפיסוק, החיתוך הצבאי החד ש"סידר" לו חיקוי ב"ארץ נהדרת". אנשים ששמעו את גלנט מתייחס לעתידו הפוליטי, אומרים שגם בסוגיה הזו הוא נחרץ וחד בצורה הברורה ביותר: "רק בליכוד. שום מפלגה אחרת לא באה בחשבון. אם לא ליכוד - אז הביתה".

מי שרוצה להיות מנהיג הליכוד, לא יכול להפיל ממשלת ליכוד. אלו לא הוראות שנכתבו בדם כמו שאומרים בצה"ל, אבל זהו כלל די ברור בעולם הפוליטי.

בשיחות ובדיונים של בנימין נתניהו, יריב לוין, אריה דרעי, משה גפני ושות' על מתווה הגיוס, החץ מופנה רק לאיש אחד- יואב גלנט. העובדה שגלנט הציב אולטימטום, שלפיו חוק הגיוס יועבר בהסכמת גנץ, סיבכה, לשיטתם, את הכל. לולא האולטימטום, הבעיה היתה נפתרת.

לולא האוליטמטום של גלנט בעיית חוק הגיוס הייתה נפתרת,צילום: יוסי זליגר

סוגיית הגיוס מתקרבת לרגעי ההכרעה. בעוד כשלושה שבועות צריכה הממשלה להגיש תצהיר משלים לבג"ץ בנושא. היא צריכה לבוא לשם עם חוק מוכן. אין עוד מקום לתירוצים כגון "יש מלחמה" או "זה לא מסתייע".

למעשה, החוק כבר מגובש, נשאר רק לקבוע מספרים, יעדים ומכסות ולהוסיף תאריכים לביצוע (החוק בכללותו הוא בלוף שלא יגרום לגיוס חרדים - אבל זה נושא לטור אחר). הממשלה לא תביא חוק אחר. או החוק הזה - או איומי חרדים ללכת לבחירות עם מסר אחד חוזר: יואב גלנט פירק את הממשלה.

בימים ובשבועות הקרובים הלחץ מתוך הממשלה על גלנט יגבר משמעותית. נוסף על כך, למרות תמונות החברות הקרובה במסיבות העיתונאים בתחילת המלחמה, והרצון של ח"כ ניסים ואטורי לראות נשיקה בפה בין השניים, גלנט לחלוטין לא מחויב לגנץ. השניים לא ממש חברים, ולא יושבים יחד סביב צלחת צ'ולנט. הם אמנם מסתדרים בעבודת הקבינט, אבל לא שוכחים את משקעי העבר.

מי שרוצה להיות מנהיג הליכוד, לא יכול להפיל ממשלת ליכוד. נתניהו וגלנט,צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

הנה תרחיש אפשרי: גלנט ייפגש עם הנציגים החרדים, ייצא מהפגישה ויאמר שהוא התרשם מכך שהחרדים מוכנים ללכת כברת דרך ולעשות צעדים משמעותיים. הוא יקרא לגנץ לדבר איתם. גנץ לא יתרצה ויתעקש על מתווה השירות שלו. גלנט יאשים את גנץ בכך שהוא לא מעוניין לפתור את הבעיה - כי הוא מונע משיקולים פוליטיים ומרצון להגיע לבחירות, ולכן הוא מסיר את האולטימטום שהציב, שלפיו יעביר חוק רק בהסכמת גנץ. החוק עובר, הממשלה ממשיכה, סוף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר