קידום חקיקת חוק הרבנים: נתניהו הבין שגנץ לא יפרוש בקלות, ומרשה לעצמו לקדם חוקים "בעייתיים"

קידום חקיקת חוק הרבנים בידי הקואליציה מעלה מסקנה מעניינת, לפיה יחסי הכוחות הפוליטיים בין יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ לרה"מ בנימין נתניהו מתחילים להשתנות. נתניהו הבין שגנץ לא יפרוש מהממשלה כל כך מהר, בטח לא על דברים שהם לא מהותיים למלחמה.

למסקנתו של נתניהו עוזרים הסקרים המעידים כי רוב המצביעים של גנץ תומכים בכך שלא יפרוש, כך שרה"מ מרשה לעצמו לקדם ללא חשש חוקים כמו חוק גיוס וחוקי רבנים גם בניגוד לעמדת המחנה הממלכתי, זאת מתוך הבנה שהם לא יביאו לפרישתם מהממשלה.

הרקע להבנה זאת מגיע מכך שהציונות הדתית וש"ס הודיעו כי הן יקדמו היום בוועדת החוקה את חוק רבני הערים, שהוקפא יחד עם סעיפי הרפורמה המשפטית בשל המלחמה. החוק קובע כי מרבית הכוח בגוף הבוחר של רבני הערים יעבור מראשי הרשויות לשר לשירותי דת ולמועצת הרבנות הראשית. במילים אחרות - העברת כוח לש"ס לשלוט במינוי רבני ערים, זאת גם בניגוד לצביונה של אותה עיר.

נוסף על כך, מדובר בחוק שמאפשר גם לקבוע הסדרים למינוי רבני שכונות, מהלך שיאפשר לש"ס חלוקה של תפקידים לרבנים מקורבים, זאת בניתוק מצורכי הקהילה המקומית. העלויות לקופת המדינה, במקרה שהחוק יעבור, מוערכות במיליוני שקלים.

סיעות המחנה הממלכתי של גנץ והימין הממלכתי של גדעון סער חזרו לשתף פעולה לאחר הפיצול. הם הודיעו שהם מתנגדים לחקיקה הזו ושהם מפעילים נגדה את זכות הווטו שיש להם מכוח סעיף 2 להסכם ממשלת החירום, הקובע כי לא יקודמו חוקים והחלטות שלא קשורות למלחמה אלא בהסכמת גנץ ונתניהו.

"החוק המיועד שרוטמן רצה לקדם היה מעביר את המנגנון למינוי רבנים מהציבור עצמו בערים, אזורים, יישובים ושכונות, הממנה רבנים בהתאם לאופי הקהילות, לשליטתם של מנגנונים חיצוניים הנשלטים על ידי גופים בעלי אינטרסים ועסקנים. אנו נתנגד למהלך זה", כתב ח"כ זאב אלקין בנימוק להפעלת הווטו.

החזרת חוק הרבנים לשולחנה של ועדת החוקה מלמדת כי הממשלה והקואליציה חזרו בענק ל-6 באוקטובר.
מדובר בעוד ניסיון ציני לנצל את חודשיה האחרונים של הממשלה הכושלת על מנת לקבוע עובדות בשטח ולכפות על הציבור החילוני והמסורתי מאות רבנים חרדים וחרד״ליים למשך עשרות שנים קדימה.

— גלעד קריב (@KarivGilad) March 18, 2024

בש"ס לחצו על קידום החוק ובקואליציה החליטו כי למרות הפעלת הווטו החוק יקודם. "המחנה הממלכתי הם אלו שהפרו את ההסכם כשהצביעו נגד התקציב, כשגנץ נסע לארה״ב ללא אישור, ובהצבעות נוספות שבהן לא שיתפו פעולה עם הקואליציה. הסכם לא יכול להיות חד צדדי", טענו בכירים בקואליציה כנימוק להמשך קידום החקיקה.

גם בתוך הקואליציה נשמעה ביקורת על קידום החוק. ח"כ טלי גוטליב הודיעה שלא תתמוך בחוק, ואליה הצטרף גם ח"כ אלי דלל מהליכוד שכתב: "אולי ישנם כאלה ששכחו, אבל בטנק בעזה או בגבול הצפון נמצאים כרגע יחד חיילים שחושבים אחרת והתגייסו להילחם יחד והשאירו הכל בצד. ‏כמוהם גם אנחנו נבחרי הציבור לא צריכים להתעסק במה שעלול ליצור פירוד, ויכוח ופילוג. ‏שום חוק לא שווה את זה בעת הזו - כן, גם לא חוק הרבנים".

מנגד, יש ראשי מועצות שתומכים בחוק. ראש מועצת בנימין כתב: "חוק מינוי הרבנים נצרך מאוד לתושבים. יישובים רבים משותקים בתפקוד רב היישוב בגלל העיכובים האלה. שלא לדבר על כך שבגלל היעדר החוק, העול הכספי באחזקת רב יישוב נופל על התושבים. יש רבנים חדשים, ציונים, צעירים ורעננים שלא נכנסים לתפקידם ביישובים ובקהילות".

יש לציין כי הברית בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לח"כ אריה דרעי סביב חוק הרבנים קשורה לדיל הגדול סביב מינוי הרב הראשי הציוני־דתי. בש"ס רוצים את החוק כתשתית למינוי רבנים מטעמם בשלל ערים, וסמוטריץ' תומך בחוק כדי להמשיך לבסס את הציר שיאפשר את תמיכת ש"ס ברב ראשי ציוני־דתי אשכנזי.