עיניים על תפקיד ראש הממשלה: זו הסיבה שסער פירק את השותפות עם גנץ

אחרי ההודעה על פירוק השותפות עם בני גנץ, חברי מפלגתו של השר גדעון סער התראיינו אתמול לא מעט לתוכניות האקטואליה השונות.

השאלה שחזרה על עצמה היא "למה עכשיו?". התשובה שנתנו היא שהמלחמה לא מתקדמת כפי שהם היו רוצים שתתקדם, שרפיח כבר היתה צריכה להיכבש, שהטיפול במחנות המרכז לא לרוחם, ושבאופן כללי הם ימניים יותר מבני גנץ ורוצים לתת את האמירה וההשפעה שלהם.

האמת היא ששום דבר לא הפריע להם לומר את זה בחודשים האחרונים, גנץ לא דיקטטור שהטיל עוצר ראיונות, וגם אם היה עושה זאת, סער לא באמת היה כפוף לו. נוסף על כך, סער וחברתו למפלגה, השרה יפעת שאשא ביטון, חברים בקבינט המורחב ושום דבר לא מנע מהם לומר את מה שחשוב להם. בקיצור, הסבר קלוש.

מה הוא רוצה?

השאלה היא לא מה סער אומר אלא מה סער רוצה. גדעון סער רוצה להיות ראש ממשלה. בגלל זה הוא עזב את הליכוד, שם נתניהו לא נותן לבכירים להתבלט, בגלל זה הוא יצא להפסקה מהחיים הפוליטיים כדי לחזור אחרת, בגלל זה הקים תנועה ורץ לבד ובגלל זה הוא לוקח הימור לא פשוט - לעזוב ספינה יציבה שמפליגה לבחירות הבאות עם 50-35 מנדטים ולעלות על קיאק שעלול להתהפך בדרך. אבל סער החליט שהוא רוצה להגיע לראשות הממשלה, ואת זה הוא לא יכול לעשות ממקום שלישי או שני אצל בני גנץ, אלא רק על ידי יציאה להרפתקה.

סער לוקח הימור לא פשוט. בעבר הוא כבר ניסה לרוץ לבד, הגיע למספרים גבוהים בסקרים שעמדו על 20-18 מנדטים וסיים עם שישה בלבד. סער יוצא להרפתקה, אבל ספק גדול אם הוא ילך איתה עד הסוף. כמו במשחק הכיסאות המוכר, סער תופס את הכיסא הראשון במרחב המנדטים של אנשי ימין שלא רוצים נתניהו. להערכתו, יש שם כ־20 מנדטים.

סער קורא לכם

בתפיסת המקום בתזמון מוקדם, כשבחירות עוד לא באופק, הוא מקווה להיות במרחב הזה מספיק זמן ולהפוך להיות זה שהשחקנים האחרים שירצו להצטרף לאותו המרחב יפנו אליו וידברו איתו. המטרה, כאמור - לשכת ראש הממשלה.

העזיבה של סער הצטיירה תחילה כאילו הוא חוזר לזרועותיו של נתניהו. אפילו השר עמיחי אליהו אמר שהוא מברך את סער על "החזרה למחנה". אך ניתוח זה הוא טעות. אם הכוונה של אליהו היא מחנה נתניהו כגוש 64 המנדטים של היום, הוא עשוי להתבדות. לסער אין כוונה להיות שוב בצל של נתניהו.

סער משאיר את כל האפשרויות פתוחות. מצד אחד חוזרים על הסיסמה "אחרי 7 באוקטובר אי אפשר לדבר בשיח של חרמות", מצד שני אלקין אמר אתמול ש"צריך להחליף את רה"מ נתניהו ואת ההנהגה", ובשפת האסטרטגיה הפוליטית - עוד מוקדם לסגור כיוונים, כל הדלתות פתוחות.