"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התפרקות המחנה הממלכתי: בין שבר אידיאולוגי לניצול הזדמנות פוליטית

כל עוד בני גנץ וגדעון סער עסקו בנושאי משפט ומחאה, השותפות ביניהם עבדה, אך כאשר הם התחילו לדון בשיבוצים של אנשיהם ברשימה לבחירות, המצב התחיל להשתנות • המלחמה רק הדגישה את הפערים בתפיסות המדיניות שלהם • לאחרונה יו"ר תקווה חדשה החליט למצב את עצמו כאלטרנטיבה ימנית לקראת הבחירות ולצאת לפעולה לפני שבנט ויוסי כהן יתפסו לו את המשבצת

,עודכן
0השמעה

סער הודיע על פירוק המחנה הממלכתי ודורש להצטרף לקבינט המלחמה // אלעד גוטמן

יו"ר מפלגת תקווה חדשה גדעון סער, הודיע הערב (שלישי)על פיצול של תקווה חדשה לסיעה נפרדת בכנסת, צעד שמשמעותו המיידית הוא פירוק המחנה הממלכתי והשותפות עם כחול לבן. השר הצהיר שמפלגתו תהווה חלופה אמיתית לימין הממלכתי ודרש להצטרף לקבינט תוך שהוא מותח ביקורת על שתופיו לשעבר בני גנץ וגדי איזנקוט.

למהלך הדרמטי של סער, בעיצומה של המלחמה, יש שורה של משמעויות פוליטיות. ראשית, הניצנים לפיצול בין גנץ לסער נראו כבר בתקופת חגי תשרי, טרום המלחמה, כאשר השניים ניהלו מו"מ על שיבוצים לרשימה לכנסת הבאה וגנץ דרש זכות וטו על החלטות אידיאולוגיות - דרישה שסער דחה על הסף.

בני גנץ וגדעון סער במליאת הכנסת,צילום: אורן בן חקון

מאז פרוץ המלחמה, כאשר השיח המדיני-ביטחוני, לרבות תרחישי היום שאחרי בעזה, חזר לראש סדר היום הציבורי, הפערים האידיאולוגיים בין השניים העמיקו והפכו לבלתי-ניתנים לגישור. זה היה מצב שונה לגמרי לעומת שיתוף הפעולה ביניהם טרום המלחמה, כאשר עסקו יחד בעיקר בסוגיות המחאה והרפורמה המשפטית.

כתובת ראשונה לימין?

בנוסף, סער מזהה הזדמנות להיות הכתובת הראשונה לאנשי ימין שלא רוצים עוד לתמוך במפלגות החברות בממשלה שכשלה ב-7 באוקטובר והוא עושה זאת כעת לפני שכוחות כמו נפתלי בנט ויוסי כהן, יצטרפו לזירה הצפופה ויתפסו לו את המשבצת.

סער מרגיש כי לאחר ההצלחה של מפלגתו בבחירות לרשויות המקומיות, זה הזמן הנכון לנצל את המומנטום ולשחזר את ההצלחה בבחירות הכלליות.

יוסי כהן. יתפוס לסער את המשבצת?,צילום: אורן בן חקון

סער אמנם אומר שהוא לא רוצה לחזור לליכוד, אך מבחינת נתניהו, בהחלט מדובר במתנה פוליטית. רה"מ שוקל ברצינות למנות את סער לקבינט המלחמה כדי שתהיה לו עוד אצבע קרובה לגישתו מול איזנקוט וגנץ.

למעשה, גם במקרה של פרישת גנץ מהממשלה, סער מדגיש כי יישאר בה עד סוף המלחמה. תסריט כזה מאפשר מרחב תמרון ולגיטימציה לנתניהו גם אם גנץ ואיזנקוט יפרשו. לכן, בליכוד שוקלים לתת תיקים ומשרדים לסער, זאת אם גנץ יפרוש וסער יישאר בממשלה לאורך זמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר