התפרקות המחנה הממלכתי: בין שבר אידיאולוגי לניצול הזדמנות פוליטית

יו"ר מפלגת תקווה חדשה גדעון סער, הודיע הערב (שלישי)על פיצול של תקווה חדשה לסיעה נפרדת בכנסת, צעד שמשמעותו המיידית הוא פירוק המחנה הממלכתי והשותפות עם כחול לבן. השר הצהיר שמפלגתו תהווה חלופה אמיתית לימין הממלכתי ודרש להצטרף לקבינט תוך שהוא מותח ביקורת על שתופיו לשעבר בני גנץ וגדי איזנקוט.

למהלך הדרמטי של סער, בעיצומה של המלחמה, יש שורה של משמעויות פוליטיות. ראשית, הניצנים לפיצול בין גנץ לסער נראו כבר בתקופת חגי תשרי, טרום המלחמה, כאשר השניים ניהלו מו"מ על שיבוצים לרשימה לכנסת הבאה וגנץ דרש זכות וטו על החלטות אידיאולוגיות - דרישה שסער דחה על הסף.

מאז פרוץ המלחמה, כאשר השיח המדיני-ביטחוני, לרבות תרחישי היום שאחרי בעזה, חזר לראש סדר היום הציבורי, הפערים האידיאולוגיים בין השניים העמיקו והפכו לבלתי-ניתנים לגישור. זה היה מצב שונה לגמרי לעומת שיתוף הפעולה ביניהם טרום המלחמה, כאשר עסקו יחד בעיקר בסוגיות המחאה והרפורמה המשפטית.

כתובת ראשונה לימין?

בנוסף, סער מזהה הזדמנות להיות הכתובת הראשונה לאנשי ימין שלא רוצים עוד לתמוך במפלגות החברות בממשלה שכשלה ב-7 באוקטובר והוא עושה זאת כעת לפני שכוחות כמו נפתלי בנט ויוסי כהן, יצטרפו לזירה הצפופה ויתפסו לו את המשבצת.

סער מרגיש כי לאחר ההצלחה של מפלגתו בבחירות לרשויות המקומיות, זה הזמן הנכון לנצל את המומנטום ולשחזר את ההצלחה בבחירות הכלליות.

סער אמנם אומר שהוא לא רוצה לחזור לליכוד, אך מבחינת נתניהו, בהחלט מדובר במתנה פוליטית. רה"מ שוקל ברצינות למנות את סער לקבינט המלחמה כדי שתהיה לו עוד אצבע קרובה לגישתו מול איזנקוט וגנץ.

למעשה, גם במקרה של פרישת גנץ מהממשלה, סער מדגיש כי יישאר בה עד סוף המלחמה. תסריט כזה מאפשר מרחב תמרון ולגיטימציה לנתניהו גם אם גנץ ואיזנקוט יפרשו. לכן, בליכוד שוקלים לתת תיקים ומשרדים לסער, זאת אם גנץ יפרוש וסער יישאר בממשלה לאורך זמן.