"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל תצפו לבחירות בקרוב: ככל שהמשבר בממשלה משמעותי יותר - הדבק חזק יותר

כשהמצב רעוע עבודות התחזוקה קשות יותר • זו גם הסיבה שהשר לוין עורך לאחרונה פגישות עם חברי הקואליציה בניסיון להיות מוכן מראש לכל טלטלה פוליטית

,עודכן
0השמעה
רה"מ נתניהו, השר לוין והשרה דיסטל-אטבריאן. צילום: אורן בן חקון

לפני שבועות ספורים הגיע לביתה של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן בכפר האורנים אורח חשוב - שר המשפטים יריב לוין. לוין לא מרבה לערוך ביקורי בית אצל חבריו למפלגה, הוא גם לא ביקש להתייעץ עם דיסטל אטבריאן על מינויים אפשריים לבתי המשפט. מה הוא כן רצה? לשאול לשלומה. או בשפה פוליטית: לראות שדיסטל לא מכינה מארב, תרגיל, נטישה, או כל טלטלה פוליטית.

דיסטל אטבריאן לא היחידה. בשבועות האחרונים זוכים ח"כים נוספים להתעניינות ואפילו לפגישות עם ראש הממשלה, ובהם ואטורי, אילוז, מילביצקי ועוד. ככה זה, כשהמצב רעוע עבודות התחזוקה קשות יותר.

גלנט בפיקוד הדרום,צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

שר בממשלה, לוחם בעברו, מתאר את מצב הממשלה במונחים המוכרים מעולם הלחימה בעזה: "אתה מכיר 'פסל תקין'? זו הספירה השקטה והרגועה לפני שלוחמי ההנדסה מרימים באוויר בניין, לפעמים שכונה. גם בממשלה יש באוויר תחושה של ספירה רגועה לפני שיבוא הפיצוץ".

הפצצה של גלנט, חוק הגיוס, בג"ץ התמיכות, המתיחות המובנית עם גנץ (תקציב, היום שאחרי, הנסיעה לארה"ב) הקרבות מול בן גביר לקראת הרמדאן שבפתח - כל אלה משאירים את הפתיל של הממשלה דלוק ומאיים, ובעיקר לא נותנים שקט תעשייתי לממשלה.

תהליך התפרקות לוקח זמן

עד השבוע שעבר, החשש היה שיציאה של גנץ מהממשלה תתסיס מחאה בעוצמה גדולה, שהח"כים בליכוד יתקשו לעמוד מולה כאירוע המסכן את שלמות הקואליציה, ולזה עשוי להצטרף בן גביר שירצה "לממש רווחים" של הסקרים על עמדותיו הניציות.

בשבוע החולף ולמשך החודש הקרוב עד לתשובות לבג"ץ, הסכנה לשלמות הממשלה היא סביב חוק הגיוס. ולמרות זאת, אל תצפו לבחירות בקרוב - משתי סיבות עיקריות: האחת, ככל שהמשבר משמעותי יותר - הדבק חזק יותר. לאף אחד ממרכיבי הממשלה אין לאן ללכת. החרדים יכולים לפרוש מהממשלה כי אין להם חוק גיוס - ובמקרה הרע למצוא את עצמם מחוץ לממשלה עם אפס שליטה על חוק הגיוס, ובמקרה הטוב להגיע אחרי מערכת בחירות קשה ורעילה לאותה ממשלה בדיוק.

השרים סמוטריץ' ובן גביר,צילום: אורן בן חקון

גם לשאר השותפים אין לאן ללכת. הסקרים של סמוטריץ' לא מבשרים לו טובות, בן גביר בספק אם יוכל להגיע לתפקיד בכיר יותר משר בכיר וחבר קבינט, ונתניהו? גם אשף הקמפיין יתקשה להסביר כישלון היסטורי כזה.

הסיבה השנייה היא שלוח הזמנים קצר מאוד. פיזור הכנסת לא מתרחש בפגרה, המושב הנוכחי יסתיים בעוד חמישה שבועות, ומושב הקיץ הוא כתשעה שבועות בלבד. תהליך התפרקות לוקח זמן, ולכן ספק גדול עם עד סוף שנת 2024 יתקיימו בחירות במדינת ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר