יותר משליש מקרב מצביעי ש"ס ויהדות התורה בעד גיוס חרדים

הסערה סביב חוק הגיוס אינה שוככת, כשברקע מלחמת חרבות ברזל. בעוד יש קונצנזוס רחב בקרב החילונים ואף אצל חלקים משמעותיים מהציבור הדתי־לאומי כי גם החרדים חייבים לשאת בנטל, קונצנזוס שהגיע לשיאו בהצהרת שר הביטחון גלנט, נשאלת השאלה מה עמדת החרדים עצמם בכל הנוגע לעתידם. האם ההתגייסות הלאומית שנראתה לאחר 7 באוקטובר גם במגזר החרדי תתורגם לתמיכה רחבה יותר בגיוסם לצה"ל ?

סקר חדש שנערך על ידי מכון מנו גבע בהזמנת תנועת "פנימה", שמקדמת כבר שנים מתווה לשירות חרדים בצה"ל, מעלה כי ישנו זינוק בתמיכה בגיוס חרדים לצה"ל גם במפלגות החרדיות. לא פחות מ־%26 ממצביעי ש"ס ציינו כי הם התנגדו לגיוס חרדים וכעת הם חושבים כי צריך לגייסם, וגם 15.8% ממצביעי יהדות התורה סוברים כך. עם זאת, 59.5% ממצביעי ש"ס ו־66.7% ממצביעי יהדות התורה סוברים כי עדיין לא צריך לגייס את החרדים. 14.4% ממצביעי ש"ס ו־17.6% ממצביעי יהדות התורה החזיקו גם קודם למלחמה בדעה כי יש לגייס אם החרדים.

14.4% ממצביעי ש"ס סוברים כי כולם, כולל ערבים, צריכים לשרת בצה"ל או בשירות לאומי, בעוד שאפילו מצביע אחד מיהדות התורה לא הסכים עליה. עם זאת, 15.8% מהמשיבים שהזדהו עם יהדות התורה השיבו כי כמה אלפים יכולים ללמוד בישיבה והשאר צריכים לשרת. 59.5% ממצביעי ש"ס ו־33.3% ממצביעי יהדות התורה השיבו כי כל מי שלומד ברצינות לא צריך לשרת. 50.9% ממצביעי יהדות התורה השיבו כי המצב הנוכחי של פטור לחרדים נראה להם נכון, זאת לעומת 8.3% בלבד ממצביעי ש"ס.

76% מכלל המדגם (גידול של יותר מ־7% בעקבות המלחמה) תומכים בגיוס חרדים. כך גם 56% ממצביעי הליכוד (גידול של כ־4% בעקבות המלחמה) ו־89% ממצביעי המחנה הממלכתי (גידול של כ־7% בעקבות המלחמה). בשקלול של שתי המפלגות יחד - כ־77% ממצביעי הליכוד והמחנה הממלכתי יחד תומכים בגיוס חרדים לצה"ל.

השינוי שחל במגזר הדתי־לאומי בעקבות המלחמה בנוגע לתמיכה בגיוס חרדים ניכר בסקר. בסך הכל 52% מהאוכלוסייה הדתית־לאומית תומכים בגיוס חרדים לצה"ל - גידול של כ־10% בעמדה זו בעקבות המלחמה. בציונות הדתית 59.8% סוברים כי החרדים צריכים להתגייס לצה"ל, בתוכם 17% ששינו את עמדתם בעקבות המלחמה, וגם 48.4% ממצביעי עוצמה יהודית מחזיקים בעמדה זו.

לצד זאת, מעניין לגלות כי הפרגמטיות שמגלים חלק מהחרדים הינה גדולה גם ביחס לזו שמציעים המצביעים למפלגת הציונות הדתית ואפילו הליכוד. כך, 31% ממצביעי הליכוד, 19.1% ממצביעי הציונות הדתית ו־16% ממצביעי עוצמה יהודית סוברים כי חרדים עדיין לא צריכים להתגייס.

החשש מפני הפגיעה בכלכלה ובעסקים כתוצאה מהכבדת נטל המילואים עולה בבירור מהסקר. יותר מ־%33 ממצביעי הליכוד חוששים ממצב כזה, וכך גם 51% ממצביעי המחנה הממלכתי. נתון זה דומה גם בקרב מצביעי בן גביר (53%). החרדים מבינים היטב את הלך הרוח בציבור הישראלי, ודבר זה מתבטא בכך שהמודאגים ביותר מהעלאת ימי שירות המילואים השנתיים הם מצביעי יהדות התורה (15.8%) - הרבה יותר מהליכוד (3.2%) ומהציונות הדתית (11.8%). רק מצביעי יש עתיד עולים בחששם זה על החרדים (17.9%).

״ממצאי הסקר מוכיחים שחלקים מהחברה החרדית מבינים שהימנעות מוחלטת משירות היא פגם מוסרי. לעת הזו, כשישראל נמצאת בסכנה, אנו זקוקים להושטת יד של כלל הציבור", אומר השר לשעבר שי פירון, נשיא תנועת פנימה. "גיוס חרדים הוא נושא שלאורך שנים היה במחלוקת בין מגזרים שונים בציבור הרחב. המלחמה הוכיחה שמדובר בצו השעה וההסכמה סביב הנושא הופכת לקונצנזוס.

"קריאתם של השרים גלנט וגנץ איננה הצהרה פוליטית כי אם קריאה מצפונית, יהודית וציונית המחייבת כל אזרח להצטרף להגנה על הבית. הקריאה להתגייס אינה נובעת מחוסר הכרה בערך לימוד התורה ואין בכוונתנו להשפיע על אורח החיים החרדי. הקריאה להתגייס מבוססת על צורך דחוף בחיילים שיגנו על אזרחי ישראל מפני אירועים דומים לאלה שאירעו ב־7 באוקטובר", מוסיף פירון.