"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

סערת חוק הגיוס: הקרב הבא של הציונות הדתית

השר גלנט נתן מתנה לחבריו בקואליציה • לאחר 7 באוקטובר יש אווירה ציבורית אוהדת בנושא • אבל נראה שהממשלה תפספס את ההזדמנות, מחשש להישרדותה • זה הולך להיות הקרב הבא על קולות הציונות הדתית: שקד ובנט מחריפים את הטון בעניין הגיוס, סמוטריץ' ובן גביר פוסחים על הסעיפים

,עודכן
0השמעה

שר הביטחון גלנט בהצהרה לתקשורת על סערת הגיוס: "ללא מתווה מוסכם לא נגיש את החוק" || לע"מ

חבל, היא הולכת לפספס את זה. הממשלה הולכת להחמיץ הזדמנות היסטורית.

השר יואב גלנט נתן מתנה לחבריו. הוא מאפשר להם להתחבר לעם, ללכת עם הזרם, לעשות את המעשה הנכון לטובת מדינת ישראל ולפעול ברצינות לשילוב חרדים בצה"ל.

עוד מוקדם לדעת מה תעשה הממשלה, אבל הסימנים הראשונים מעידים שזה לא הולך למהלך משמעותי. גלנט הודיע לרה"מ על כוונתולתת לגנץ שותפות וזכות וטובסוגיית הגיוס כבר עשרה ימים לפני מסיבת העיתונאים. נתניהו לא התעלם - הוא עדכן את אנשיו ואלו התחילו לעבוד. אריאל אטיאס, קמב"ץ הנושא בצד החרדי, עודכן. מזכיר הממשלה יוסי פוקס נכנס לתמונה עם יריב לוין. כולם החלו לגלגל רעיונות ולעשות שיעורי בית.

חרדים בלשכת הגיוס,צילום: .משה שי (ארכיון)

זו סיטואציה נדירה, כי למעשה - החרדים עם הגב לקיר. יש להם את הממשלה הטובה ביותר מבחינתם והם לא רוצים לפרק אותה. שום דבר טוב לא מחכה להם בחוץ. האפשרויות שלהם הן בחירות והקמת ממשלה בלעדיהם, או בחירות והקמת ממשלה עם גנץ, לפיד וליברמן - שלא תיתן להם כלום. במקרה הכי טוב הם חוזרים לממשלה כמו זו שמכהנת עכשיו. אז למה לקחת סיכון.

כשהחרדים עם הגב לקיר, נכון היה לתת לגלנט וגנץ לנסח חוק שיעבור "בטוב" בציבור הישראלי, ולהעביר את הלחץ לחרדים. זה לא אמור להיות קשה מדי לחרדים: מערכת הביטחון לא ב"אטרף" על כל הצעירים החרדים, גלנט וגנץ לא עוינים את החרדים; אין להם עניין בקמפיין אלא רק במינימום ההכרחי לצורך שוויון והוגנות. אבל במקום זה הממשלה עובדת עקום: היא מתחילה לתכנן חוק ש"יחליק" בגרון של החרדים ויזכה להסכמה של סמוטריץ' ובן גביר, ואחר כך תפעיל על גלנט לחץ לחזור בו מהאולטימטום ולא לפרק ממשלת ימין בגללו.

הממשלה תפעיל עליו לחץ לחזור בו מהאולטימטום, השר גלנט,צילום: לע"מ

נדיר להיות בקונצנזוס לאומי ב־2024, אבל זה קורה, כי המלחמה אמרה בקול גדול: צריך את כולם. גם האווירה הציבורית פחות רעילה - לא נשמעים ביטויים מכוערים כמו "טפילים" ו"עלוקות". יש שיח של בקשה, כמעט תחינה לשוויון. זה לא אצבע בעין - זה ההיגיון, הצדק והחיים עצמם. אי הסדרת סוגיית גיוס לכולם יהיה פספוס הזדמנות היסטורית.

הקרב על הציונות הדתית

אירוע גיוס החרדים יעמוד במרכז הקרב המעניין ביותר של הבחירות הבאות - על הציונות הדתית. בנט ושקד מול סמוטריץ' ובן גביר.

אמנם בחירות עוד לא באופק, ובנט ושקד עוד לא הודיעו על הצטרפות, אבל השבוע לראשונה נראו ההבדלים הבולטים ביניהם. שקד ירתה טקסט חדש, בטון חריג שלא נשמע כמותו עד היום בציונות הדתית. "אנחנו לא מצליחים לגייס את החרדים בהידברות, זה פשוט לא עובד", אמרה. "דיברתי עם מנהיגים בציבור החרדי, אמרתי להם 'בואו תקימו ישיבות הסדר, אתם יודעים שלא כולם תלמידי חכמים'. לצערי הם אמרו 'לא'. לא יכול להיות שבשעת מלחמה הם לא ישרתו. לא כתוב בתורה שצריך להשתמט".

סמוטריץ' לעומת זאת חזר על טקסטים שמוכרים במגזר: "אנחנו מייצגים ציבוריות שמאפשרת שילוב של ספרא וסייפא. מה שהיה לא יהיה הציבור החרדי מבין את זה", אמר בכנסת. הוא הוסיף את האמירות המוכרות: "צריך לעשות זאת בהסכמה, בשלבים, לא בהתרסה. לא ב'זבנג וגמרנו".

ירתה טקסט חדש, בטון חריג שלא נשמע כמותו. איילת שקד,צילום: אורן בן חקון

7 באוקטובר גרם להתפכחות לא רק בשמאל אלא גם בקרב אנשי הציונות הדתית. סוגיית הגיוס מול קדושת לימוד התורה עוברת בחינה מחודשת. שקד עשתה את הצעד הראשון. סמוטריץ' מבין, אבל הוא עדיין כבול מול השותפות הקואליציוניות. מסתמן שהקרב על הנהגת הציונות הדתית יהיה הלוהט ביותר במערכת הבחירות הבאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר