"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בלעדי

פרשת ההדלפה בכנסת: הצנזור לא מגלה מה קיבל מהעיתונאי

הקצין הבודק של הכנסת ביקש לברר את היקף החומר שהודלף – ונבלם בצנזורה • לשכת יו"ר הכנס: "ח"כ קריב היה היחיד שעיין בפרוטוקול שממנו דלף המידע" • ח"כ קריב, החשוד בהדלפה: "מנסים להטיל עלי אימה"

,עודכן
0השמעה

גנץ מכחיש: "אין לנו מידע על ח"כ שהדליף מידע" || צילום: אלון מאור

בלעדי ל"ישראל היום":הקצין הבודק שמינתה הכנסת כדי לבחון אתהדלפת הפרוטוקולים מוועדת המשנה של חוץ וביטחון, ביקש לבחון אילו חומרים הועברו לצנזור הראשי - וסורב על ידיו. מטרת הבקשה היתה לעמוד על היקף החומר החסוי שאליו נחשף העיתונאי, לפני שפרסם חלקים מהם בעיתונו.

כמו כן, שקלו בכנסת לערוך בירור על ההדלפה במסגרת ועדת האתיקה, אך בשל חומרת הדברים הוחלט להעביר את הנושא לבחינת היועצת המשפטית לממשלה. שמו של ח"כ גלעד קריב (העבודה), שעלה כחשוד יחידי על ידי הקצין הבודק, הועבר אליה כבר לפני חודש ושבוע, יחד עם החומרים שנמצאו - אולם אף שהחומר בידיה מאז, מטעמה של בהרב־מיארה נמסר כי הנושא "בבדיקה".

"חומה בצורה", ח"כ גלעד קריב,צילום: אורן בן חקון

הדיון שנערך בוועדה החסויה של הכנסת ביוני 2023, בהשתתפות רה"מ נתניהו, עסק ביכולתה של ישראל להתמודד עם התלכדות זירות, וכן בנושא האיראני. לפי גורם בכנסת שנחשף לעבודת הקצין הבודק, "מדובר במידע שבאיראן בוודאי צמאים לשמוע", ועל כן הדלפת ציטוטים מלאים מהפרוטוקול היא בגדר עבירה פלילית.

לפי רישומי הוועדה, ביקש ח"כ קריב פעמיים להוציא את הפרוטוקול, והיה היחיד שנחשף לציטוטים עד שפורסמו בכתבה העיתונאית. הפעם האחרונה שבה ניגש קריב לפרוטוקול, לפי המידע שבכנסת, היתה יומיים לפני שפורסמו הציטוטים.

מאחורי החסינות הפרלמנטרית

מלשכת יו"ר הכנסת אוחנה נמסר השבוע כי הפנייה ליועמ"שית נעשתה לאחר שהנחה את קצין הכנסת לבצע בדיקה בעניין ההדלפה, וזה מינה קצין בודק שזימן אליו עדים למתן עדות ולמסירת ראיות, בדק את מצלמות הביטחון במתחם הוועדה ואסף ראיות. לפי הודעת הלשכה, "הבדיקה העלתה כי היחיד שעיין בפרוטוקול שממנו דלף המידע, מאז הגעתו לוועדה לפני כחצי שנה ועד למועד הבדיקה, הוא חבר הכנסת, שעשה זאת פעמיים ובסמוך למועד פרסום הכתבה".

"קריב היה היחיד שעיין בפרוטוקול", יו"ר הכנסת אמיר אוחנה,צילום: אורן בן חקון

בפנייתו ליועמ"שית ציין אוחנה כי בהינתן שלכאורה התגלו עבירות פליליות שונות, ולא בלי לבטים, הוא מבקש להורות מיידית על פתיחה בחקירה לבירור מעמיק של התקרית.

מטעמו של ח"כ גלעד קריב נמסר בתגובה: "מאז נבחר, מקפיד ח"כ קריב על כל הכללים והנהלים הנדרשים, בדגש על כל מה שנוגע לביטחון המדינה. על כן, כל בדיקה מקיפה בהקשר לדליפת מידע היא מבורכת וראויה. ככל שמדובר בבדיקה פוליטית, באכיפה בררנית או בבדיקה שמטרתה להטיל אימה על חברי כנסת, כפי שלצערנו מתגלה במקרה הנדון, הרי שזו תיתקל בחומתה הבצורה של הדמוקרטיה ושל החסינות הפרלמנטרית שמוענקת לנבחרי הציבור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר