נתניהו. מסרב להבין שהעולם השתנה רה"מ נתניהו. צילום: קובי גדעון/לע"מ

להיחלץ ממלכוד נתניהו: כדי לרתום את הציבור, רה"מ חייב להתחלף

לו מנהיגות נקיית כפיים, שמשתפת את כל האומה בנטל, היתה פונה לאזרחים ומבטיחה דם, יזע ודמעות לפני שנראה את האור - היינו מקבלים בהבנה • אבל זו שלנו מסרבת להבין זאת, ולראיה - הכספים המגזריים בתקציב • חייבים להחליף כיוון - ואת המהפך הזה רה"מ לא יכול לבצע

צודק בנימין נתניהו שהמלחמה משפיעה דרמטית על מצב הכלכלה. נכון גם שההוצאות הנדרשות למימון המלחמה ולהגדלה הנדרשת של הצבא, יכולות בהחלט להשפיע על דירוג האשראי של מדינת ישראל. אין גם ספק שהיריבים של ביבי חוגגים על הדוח של מודי'ס, רק כדי לנגח עוד את ראש הממשלה. אבל האמת היא שנתניהו אשם לחלוטין. הוא אשם בראש ובראשונה במלכוד שלתוכו נקלעה החברה והמדינה, אשר משפיע גם על המצב הכלכלי של ישראל ודירוג האשראי שלה.

אחרי לפחות 30 שנים של הונאה עצמית, בהן סיפרנו לעצמנו סיפור כוזב על מצבנו, ועל האתגרים והשכנים שלנו, התעוררנו בבהלה בשבעה באוקטובר, כדי להיחבט בקרקע המציאות. מאז הבנו שגם בעתיד נאלץ להגן על עצם קיומנו ושרבות מהנחות היסוד שהתענגנו עליהן שנים, התמוטטו תחתינו. בין היתר נגוזה לה המחשבה שאפשר להקטין דרמטית את הצבא, לקצר את משך השירות של החיילים ולבזבז משאבים רבים על אינטרסים פוליטיים - מגונים ואפלים.

היריבים של ביבי חוגגים על הדוח האחרון. סוכנות דירוג האשראי מודי'ס, צילום: רויטרס

לכן, לו מנהיגות נקיית כפיים, שמשתפת את כל האומה בנטל, היתה פונה לאזרחים ומבטיחה דם יזע ודמעות לפני שנראה את האור - היינו אוחזים ידיים ומקבלים בהבנה. כי אכן, כמות הטנקים והפגזים שצריך לייצר, האוגדות שחייבים להקים, הימ"חים שנדרש לאייש מחדש בציוד וכח אדם, קשים להכלה. שלא לדבר על ההוצאות השוטפות של כל יום לחימה, לרבות החזקת צבא המילואים, עלות הטילים ושעות הטיסה. ולא דיברנו על סכומי השיקום של העוטף, יישובי גבול הצפון והחזקת העקורים למיניהם ברמת חיים סבירה.

מכאן, לו מנהיגות אמינה וישרה היתה מבקשת מאתנו לאכול יחדיו לחם ובצל, כי זה מה שיש לכולם, היינו מצייתים ומעריכים. וברור שבנסיבות שכאלו, דירוג האשראי של המשק לא היה מטריד ממש את מנוחתנו. קודם כל נגן על החיים, נתמודד חברתית ונפשית ובהמשך נחזור לשגשג כלכלית, על כל הדירוגים הנלווים לכך.

מנהיג הליכוד עסוק בעיקר בהישרדותו בשלטון, בגורלו האישי. זה ניכר מכל עבר, במהלכים השונים והסותרים שהוא מבצע בכל יום, מנסה לרצות את כל מי ומה שיותיר אותו ליד ההגה

אבל, המנהיגות שלנו עסוקה בדברים שונים לחלוטין. מבלי להתמקד בקטטות המבישות ובאינפלציית השרים והסגנים המיותרים, היא מסרבת להפנים שהעולם השתנה ואיתו נדרש לבנות מחדש גם את החברה והכלכלה. זה נכון לגבי פוליטיקאים רבים, בקואליציה וגם באופוזיציה, אבל זה מעל הכל נכון לגבי בנימין נתניהו. כי מנהיג הליכוד עסוק בעיקר בהישרדות שלו בשלטון, בגורלו האישי. זה ניכר מכל עבר, במהלכים השונים והסותרים שהוא מבצע בכל יום, מנסה לרצות את כל מי ומה שיותיר אותו ליד ההגה. אבל זה לא נעצר שם.

אינפלציית שרים וסגנים מיותרים. מליאת הכנסת, צילום: אורן בן חקון

כי הכלכלה, כמו גם הדירוג במודי'ס, נסמכים על כך שהחברה והמשק יתפקדו באופן אופטימלי. וראשית, שכל האזרחים יישאו בנטל העבודה והשירות, מבלי שיוותרו אוכלוסיות ענק מחוץ למשחק. אנשים שלא שאינם תורמים דבר אלא שמאלצים את האחרים לשאת אותם על הכתפיים. בכל מה שנוגע לערביי ישראל יש הרבה מאוד לעשות ולשנות, בין היתר לגייס לשירות לאומי, לצבא, לחבק מחד, אבל לדרוש נאמנות וציות לחוק מאידך. רק שלפחות שם לא מתבוססים בקצבאות ומענקים ממשלתיים אדירים, שנועדו דווקא לוודא שהם ימשיכו שלא לשאת בנטל ובשותפות.

ניפח את השיטה

לכן, חייבים לשנות את כללי המשחק מהיסוד וקודם כל להנהיג שוויון במדינה: שוויון בנטל, שוויון בחלוקת המשאבים, אימוץ כל הכוחות של החברה, על כל גווניה, כדי להרים את העול הכבד שמטילה עלינו המציאות.

היסטורית, נתניהו לא אשם בקיום השיטה, היא הומצאה על ידי אנשי שמאל - אבל הוא בהחלט אשם בניפוח השיטה ובבלימת כל ניסיון לשנות אותה

רק שהאינטרס האישי של בנימין נתניהו, פשוט הפוך מכך. כי האינטרס של נתניהו הוא לשמר את הסדר המעוות הקיים כדי לשרוד אישית ופוליטית. כך בדיוק נראה תקציב המדינה שהוגש זה עתה, תקציב שמשמר את העיקרון לפיו משלמי המיסים מחלקים, בעל כורחם, הון אדיר למגזר שלא משרת, לא מסתכן וברובו לא תורם לחברה. והכי חמור - כספי התועפות הללו הם הכלי המרכזי להנצחת השליטה של העסקנים החרדים בנתינים שלהם, באופן שמבטיח שהעיוות וחוסר השוויון יישמרו ויתרחבו לעד.

השיטה הומצאה ע"י אנשי שמאל, ונתניהו ניפח אותה. שולמית אלוני ורבין ז"ל (ארכיון), צילום: משה שי

היסטורית, בנימין נתניהו לא אשם בקיום השיטה, היא הומצאה על ידי אנשי שמאל כמו שולמית אלוני ושמעון פרס ויושמה באופן חוצפני ומקומם גם על ידי יצחק רבין, אהוד ברק ושות'. בני גנץ וגדי איזנקוט אפילו בנו על הנצחתה את הפנטזיות שלהם להגיע לשלטון. אבל נתניהו בהחלט אשם בניפוח השיטה ובבלימת כל ניסיון לשנות אותה.

רק שעכשיו, כדי שמדינת ישראל, החברה והכלכלה שלה ישרדו ויחזרו לפרוח, חייבים להחליף כיוון. בין היתר לבנות אחרת את המערכת והשיטה הפוליטית-קואליציונית. הימין נקי הכפיים, שהעקרונות שלו בתחום החוץ והביטחון הוכחו במלוא צדקתם, הוא שחייב להוביל את השינוי הזה וגם את שיירת המדינה.

ממילא, כחלק מהרוויזיה הדרמטית הזו בפוליטיקה ובמערכת הערכים שלנו, נדרש לרסק את הברית המגונה של מה שמכונה מחנה הימין, עם העסקנים החרדים, ולכונן את הקואליציה הבאה על מרבית הכוחות הציוניים, שתורמים לעם ולחברה. את המהפך הזה לא יכול לבצע בנימין נתניהו, שרתום להישארות על הגלגל דווקא באמצעות המפלגות החרדיות. לכן, כדי להתמודד, בין השאר, עם האתגרים הכלכליים ולהשפיע גם על הדירוג של מודי'ס, חייבים קודם כל להיחלץ ממלכוד נתניהו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו