מעיקים על הכלכלה: גם כשהמערכת הפיננסית מוצלחת - הממשלה משפיעה על הדירוג

הורדת דירוג האשראי על ידי חברת מודי'סהיא מהסימפטומים שמאפיינים את מדינת ישראל. הנתונים האובייקטיביים הם חיוביים מאוד, אבל הסביבה עוינת ומלאת רעשים מיותרים וזעזועים שהם מעבר למצב המלחמה עצמו.

בעבר טען ראש הממשלה נתניהו, וגם הוכיח את צדקת דרכו כשהיה שר האוצר ולאחר מכן במשך 14 השנים האחרונות, שגם ללא שלום ניתן לבנות כלכלה מתקדמת, צומחת, כלכלת שפע מודרנית. עכשיו מתברר שהסביבה של החברות שנותנות את הטון בכלכלה הגלובלית, לא אוהבת כלכלה במצב מלחמה. זה לא אומר שישראל במשבר כלכלי, רחוק מזה.

ישראל פשוט חיה במציאות אבסורדית שבה יסודות הכלכלה הם טובים עם נתונים חיוביים חרף מלחמה קשה וארוכה כמו חרבות ברזל, אבל הגג שמורכב על המבנה האיתן רעוע ודולף והרעפים עפים בסופה. חברת הדירוג אבחנה את זה כמערכת פוליטית לא יציבה.

ישראל היא מדינה ייחודית שבה הגורם הפוליטי הוא גורם מעכב, מסרבל ומעיק על הכלכלה. המערכת הפוליטית נדרשת לטפל בבעיות מכריעות הקשורות למצב הביטחון ולאחדות החברה הישראלית, אבל גם לכלכלה שרירית וחזקה. היא רצה לאט יותר ובאופן כבד יותר אם שמים לה על הצוואר שק מלט ועל הרגליים סנדלי פלדה.

המלחמה לא ריפאה את המחלה הפוליטית שהפכה לכרונית בחמש השנים האחרונות. גם בחירות שהביאו הכרעה פוליטית לא קנו למדינה את השקט והיציבות הדרושים לטיפול בכלכלה, שלא לדבר על עיוותים שמלווים את החברה זה שנות דור.

בכל אופן, גם תוך כדי המלחמה אין התפרצות אינפלציונית. ישראל נמצאת על רף של כ־3%. כך גם רמת האבטלה הנמוכה, שעומדת על 3% גם היא. הצמיחה, כ־2.5%, היא חיובית יותר מארצות אירופה. יחס חוב־תוצר אכן נפגע כתוצאה מהמלחמה ועלה מ־60% (במגמת ירידה) ל־66%, לכן ראש הממשלה צודק בתגובתו שהורדת הדירוג מושפעת בפשטות ממצב המלחמה.

אבל ההרכב האישי של השרים בממשלה לא עוזר. למשל, גולדקנופף עם ההערה שלו לגבי הקשר של הממשלה למלחמה. במצב חירום כמו היום, אם תיק האוצר היה בידיים של אדם מוכר ובעל ניסיון, זה היה משלים הנהגה כלכלית מעולה יחד עם ראש הממשלה ונגיד בנק ישראל. שר האוצר בעיתות משבר הוא שר חוץ שני, וסמוטריץ' נושא על גבו חטוטרת מדינית.

אווירת סוף סמסטר

קשה להאמין שהורדת הדירוג, שנראית כמו הערכה אקדמית של סוף סמסטר, באמת יכולה להשפיע על הפעילות הפיננסית של הממשלה ושל מדינת ישראל בשוקי המימון הבינלאומיים. שם, הנתונים הבסיסיים, הרקורד של גיוסי כספים והעמידה בתשלום חובות וביעדי התקציב - הם הגורם המכריע. אבל הדירוג הוא כמו מראה מול פני הממשלה. אף שהוקמה לכאורה ממשלת חירום, היא לא הפכה לממשלת אחדות אמיתית.

גם ביטויי הניכור והביקורת הבלתי פוסקים מצד הממשל האמריקני יוצרים סביבה לא נוחה בעלת השלכות כלכליות. ממשל שגורר כבר כמה חודשים את הסיוע הכספי לישראל בגלל קונגרס לא מתפקד - פוגע בישראל. מה שמצופה מהממשלה שתעביר את התקציב הוא בהירות לגבי היעדים הכלכליים, כדי שנגיד בנק ישראל יוכל להמשיך להוריד את הריבית במשק.