העימות בין הציונות הדתית לש"ס על רקע מועד הבחירות המקומיות עולה לטונים צורמים

העימות בקואליציה על רקע הכרזת שר הפנים משה ארבל כי הבחירות המוניציפאליות יתקיימו בסוף ינואר, עולה שלב.

כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום", במפלגת הציונות הדתית, המתנגדת למועד הבחירות, תוקפים בחריפות את ארבל ומפלגתו ש"ס ודורשים להעביר חוק שיעקוף את החלטתו. הסיבה להתנגדות: מאות מועמדים למועצות הערים ברשימות המפלגה אשר משרתים בימים אלו במילואים, שלא יוכלו לנהל קמפיין בחירות ראוי מבלי שישתחררו כבר בימים הקרובים.

הבחירות קורעות גם בריתות עבר

למרות ההבדלים המובנים בין אנשי הציונות הדתית לחברה החרדית, בפרט בכל מה שקשור לשירות בצה"ל, לא היווה הדבר מוקד למחלוקת בתוך הקואליציה. גם כאשר דרשו הסיעות החרדיות להעביר חוק גיוס שיעניק פטור גורף לתלמידי ישיבה, בציונות הדתית לא הביעו התנגדות על אף שמבחינה אידיאולוגית הם רואים בשירות הצבאי גם ערך דתי שאין לוותר עליו. אלא שהבחירות המוניציפאליות טורפות את הקלפים ומעלות את המחלוקת סביב הגיוס לטונים צורמים.

בציונות הדתית מאשימים את ש"ס שמקדמת בחירות תוך כדי מלחמה היות שאין לה כמעט מועמדים בערים השונות שמשרתים כעת בצו 8. לעומת זאת בציונות הדתית, כך לטענתם, יש מאות משרתים, ולא פחות מ-68% מהמועמדים ובעלי תפקידים במטות הבחירות מגויסים כעת למילואים בשל המלחמה.

לאמירתו של ארבל כי סיכם עם ראש אכ"א בצה"ל שכל מועמד שירצה להשתחרר יוכל לעשות זאת, הם מתייחסים בזעם רב. "איזה מן מסר זה שהמוני חובשי כיפות סרוגות יודיעו עכשיו ליחידותיהם שהם מבקשים להשתחרר כי יש להם בחירות בעירייה?", אומר גורם בציונות הדתית, "זה לא רק בדיחה אלא זה מקומם".

הזעם בנושא הזה הוא לא רק על ש"ס. למעשה, הם אומרים, כל המפלגות בכנסת פועלות על פי אינטרס פוליטי ולא על פי שיקול ענייני, שזה פשוט לא הגיוני לקיים בחירות בזמן מלחמה.

בליכוד מתנגדים לדחות את הבחירות בעיקר בגלל ראשי הערים המכהנים. על פי החוק ראשי ערים פטורים ממילואים ולכן איש מהם לא גוייס. כדי להשיג יתרון על פני אחרים טוב להם שהבחירות יתקיימו עכשיו והם לוחצים על ראש הממשלה וחברי סיעת הליכוד שישאירו את התאריך במועד שקבע ארבל ולא ידחו.

בציונות הדתית כועסים על כולם - "אין צביעות גדולה מזו"

ביהדות התורה, כמו ש"ס, אין מועמדים שקיבלו צו 8 ולכן גם להם זה טוב שהבחירות יתקיימו כעת. ומה לגבי השמאל? גם עליהם מותחים ביקורת בציונות הדתית ואומרים כי העובדה שאין אצלם אחוזים גבוהים של משרתי מילואים לא הייתה צריכה לשנות אצלם את העובדה שמדובר בפגיעה בדמוקרטיה. כי ברור שמועמד שיבחר להמשיך לשרת במילואים לא יוכל לנהל קמפיין אמיתי, מה שיסייע למתמודדים האחרים מולו.

ולא רק על פגיעה בדמוקרטיה היו צריכים למחות אלא גם על אמירתו של ארבל כי המועמדים יוכלו להשתחרר. "במשך שנים מדבר יאיר לפיד על הגיוס, ולא רק הוא אלא גם בני גנץ ואפילו מרב מיכאלי, והנה עכשיו כשהולכים למהלך שיגרום לשחרור המוני ממילואים הם ממלאים פיהם מים. הם היו הראשונים שהיו צריכים למחות על אמירה של שר מש"ס שמועמדים יוכלו לעזוב את יחידותיהם, לנטוש את זירת הקרב, וללכת לעשות לביתם. והנה הם שותקים. אין צביעות גדולה מזו".

גם הבחירות לרבנים הראשיים נכנסים לקלחת הבחירות המוניציפאליות. לש"ס אינטרס מובהק בבחירות אלה בשל שני מועמדים אפשריים מטעמה, אלא שעל מנת לקיים את הבחירות לרבנות, יש קודם לקיים את הבחירות המוניציפאליות. זאת בשל העובדה ש-25 ראשי הערים הגדולות, ו-6 מראשי המועצות הגדולות הם חלק מהגוף הבוחר של הרבנים הראשיים. דחיית הבחירות המוניציפאליות יביא בהכרח לדחיית הבחירות לרבנות הראשית, דבר בו ש"ס לא מעוניינת.