בתוך ימים נדע: אם ההנהגה לא תהיה מסוגלת להתמודד - צריך ליטול את המושכות מנתניהו

בנימין נתניהו ותומכיו התיימרו לסווג אותו כמעין ווינסטון צ'רצ'יל מודרני, אבל ההיסטוריה כבר קיבעה אותו לעד כנוויל צ'מברליין הישראלי. מי שבדומה לראש הממשלה הבריטי של הסכם מינכן, רימה את עצמו ואת האומה, נכנע והביא אותנו עד הלום. נתניהו לא ניצב על הפודיום לבדו, יחד איתו מככבת הצמרת של מחנה השמאל־מרכז, לצד עיקר המנהיגות הביטחונית הישראלית בדור האחרון.

אבל עכשיו הוטלה על נתניהו משימה שאפילו צ'מברליין המקורי לא נאלץ להתמודד איתה - להוציא אותנו מהבור שהוא ושותפיו כרו לנו. צ'מברליין עצמו התפטר ופינה את מקומו במאי 1940 עם תחילת הקרב על בריטניה, אבל לבריטים היה צ'רצ'יל כדי להוביל את המשימה האפית שעמדה בפניהם. רק שלנו אין אפילו אבק צ'רצ'יל במערכת הפוליטית כולה, בעוד כל חברי קבינט המלחמה שותפים לאותן קונספציה ורוח שגרמו לקטסטרופה.

הנחמה היחידה היא שרוח העם חזקה ונחושה. סימן ברור לצ'מברלייניות נוגע לדשדוש בעניין המערכה הקרקעית, שמלווה כבר במעין קמפיין, שמטרתו לכרסם במסקנה המובנת מאליה לגבי עקירת חמאס. כך קיבלנו הבלטה של עמדת האלוף בריק, כך יזם נתניהו את ביקור הנשיא ביידן, כך ההיענות לטפטוף עסקאות הסחיטה של האויב. כך המעין־הדלפה של החבר הכי שערורייתי בקבינט המלחמה - אריה דרעי, בדבר אי קיום תוכניות למיטוט חמאס.

אין ספק שבגלל חוסר המוכנות הקיצוני של המערכת, נדרשו כשבועיים להתארגנות: להכין תוכניות התקפה חדשות, להעביר קבוצת פקודות, לאמן ולצייד את היחידות שקוצצו ונוונו במשך שנים, מתוך קונספציה. וכן, יש חשיבות להרס הנרחב שמחולל חיל האוויר עד כה. אבל, מעכשיו כל יום שעובר פועל לרעתנו. הוא מרסק את הלגיטימציה הבינלאומית, מטיל נטל אדיר על החברה ועל המשק. עם כל כך הרבה עקורים ומגויסים, הוא שוחק את הנחישות הציבורית ללכת עד הסוף.

אין ספק שהמערכה מול המנהרות לא תהיה פשוטה, אבל יש לנו יתרון אדיר - בכוח צבאי, במשאבים וגם ברוח הלחימה ובאיכות הלוחמים. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות לאתגרים קשים יותר שפוצחו כתוצאה של יוזמה ולחימה. לצ'רצ'יל לא היו תשובות מהמוכן לבליצקריג הגרמני, לצה"ל בתחילת מלחמת העצמאות לא היו תוכניות ואמצעים להתמודד עם הפלישה הערבית. בכלל, האזהרות שמועלות מזכירות את מסע האימים של ערב מבצע חומת מגן ב־2002, כשהזהירו אותנו מהמלכודות בתוך מחנות הפליטים. שלא לדבר על ההתנגדות לצליחת התעלה ב־1973.

בתוך ימים נדע אם ההנהגה הנוכחית מסוגלת להתחיל להתמודד עם הסיטואציה הדרמטית, אם תיתן את הפקודה לנוע. אם לא, יידרשו בכירי הקואליציה ליטול את המושכות הבלעדיות מידי בנימין נתניהו. לכונן צוות מלחמה, אולי כולל גלנט, דיכטר, אדלשטיין, קיש וברקת, להוסיף אנשים שראו את המציאות נכוחה כמו אביגדור ליברמן וגדעון סער, אולי גם חיזוקים מחוץ לכנסת. הכל כדי להוביל ברוח צ'רצ'יליאנית, ללא היסוסים ואימפוטנציה נוסח צ'מברליין ושות'.