הפיצול שבתוך הפיצול - המחנאות הפנימית בתוך הליכוד עולה מדרגה

אחד המאפיינים המובהקים של מפלגת הליכוד לאורך שנים היה המחנאות. ליכוד בלי תככים, בלי קבוצות ובלי מחנות הוא לא מפלגת הליכוד התוססת והמרתקת. זה בדנ"א של המפלגה וזה לא התחיל היום.

שמואל תמיר הקים מחנה מול מנחם בגין, ומחנה דוד לוי מול מחנה שמיר־ארנס הוציא את השד העדתי מבקבוק המפלגה. בתקופת ההתנתקות כבר היו שלושה מחנות: מחנה אריאל שרון עם אולמרט, מחנה המורדים בראשות עוזי לנדאו, ומחנה האמצע, היושבים על הגדר, של נתניהו, סילבן שלום, צחי הנגבי ולימור לבנת.

אבל שנת 2023 מסתמנת כתקופת המחנות המסובכת ביותר שידע הליכוד מאז ומעולם.

זו לא רק החלוקה, כמו הערבוב של חברויות, מחנות, אג'נדות, דעות ותתי־דעות. אם בעבר היה קל לפרק את הליכוד לקבוצות ומחנות כמו מחנה סער מול מחנה נתניהו, היום זה כמעט בלתי אפשרי. כל קבוצה או מחנה מתפרקים לדעות שונות ולמחשבות שונות על דרכי פעולה - בעיקר סביב הרפורמה המשפטית.

נחושים יותר ופחות

החלוקה הקלה ביותר ואולי זו שממחישה את הבלבול הכי טוב היא מחנה לוין. המחנה של שר המשפטים והמוביל בפריימריז כולל את יואב קיש, מיקי זוהר, מאי גולן, עמיחי שיקלי ועידית סילמן. אף שמדובר במחנה, בתוכו הדעות חלוקות: לוין ומאי גולן נחושים יותר בכל הקשור לרפורמה המשפטית, יואב קיש ומיקי זוהר לקחו ממנה צעד אחורה. הם בעדה אבל לא ששים לדבר ולדברר אותה.

קבוצה דומיננטית נוספת בליכוד שחלוקה בתוכה היא זו של ישראל כץ, דוד ביטן ודודי אמסלם - וגם שם חלוקת הדעות מסובכת. אמסלם מיליטנטי, אולי הכי מיליטנטי בליכוד בכל הקשור לרפורמה המשפטית. הוא מדבר נגד השופטים ואסתר חיות בצורה התקיפה ביותר במפלגה, אפילו יותר מלוין, ומנגד הוא חבר קרוב מאוד של יואב גלנט, הנחשב לאחד מנותני הברקסים הגדולים במפלגה לרפורמה המשפטית לאורך החודשים האחרונים וגם לדוד ביטן שכועס על יריב  לוין והביע עליו ביקורת פומבית ("גרם נזק תדמיתי לליכוד").

ביטן לא היחיד שזועם על לוין. אליו אפשר לצרף את ניר ברקת שרואה בעצמו מתחרה על המקומות הבכירים במפלגה ואת גילה גמליאל עם היסטוריה של סכסוך בין השניים.

מיש־מש במפלגה

וכך נוצר מצב של "מיש־מש" גדול במפלגה. רגב וקרעי לא חסידי לוין אבל חסידי רפורמה אדוקים, אדלשטיין, גלנט, דיכטר וביטן חושבים שהיא חשובה אבל שצריך להוריד אותה מסדר היום. ראש הממשלה, אגב, תומך ברפורמה אך לגמרי משתייך לקבוצה שתשמח להוריד את הרפורמה מהשיח הציבורי. 

יריב לוין מתוסכל מאי האחידות במפלגה. בשיחות סגורות הוא אומר שבעוד אצל לפיד או גנץ שולחים את חמשת הדוברים הטובים שלהם לתקשורת שדבקים בדף מסרים אחיד, הוא צריך להתמודד עם דעות שונות מקצה לקצה, מיואב גלנט ועד טלי גוטליב.

צמצום עילת הסבירות ב־64 קולות תומכים היתה הישג לא מובן מאליו, אולם המשך החקיקה המשפטית ייתקל בביקורת ודעות שונות מבית, וספק אם לוין ישיג רוב כזה פעם נוספת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו