לוין או החרדים: לאחר שיעביר את עילת הסבירות, נתניהו נערך לקרב הבא

החוק לצמצום עילת הסבירות צפוי לעבור בשבוע הבא בכנסת, על אף המחאות הסוערות והודעות הסירוב להתנדב בצה"ל, ובקואליציה כבר נושאים עיניים לקרב הבא. לצורך כך מתחדדת הדילמה של נתניהו: באיזה נושא לפתוח את כנס החורף.

מצד אחד, הרצון שלו להגיע להסכמה רחבה בהמשך הרפורמה, כפי שאמר אמש בהצהרה שנתן, ומצד שני הלחץ של יריב לוין לקדם במהירות את שינוי אופן בחירת השופטים לאור העובדה כי שר המשפטים לא מוכן לכנס את הוועדה לפני שינויה, למרות הלחץ שמופעל בשל מחסור בשופטים במערכת.

אל הסוגיה נוסף נתון חדש: החרדים לוחצים לקדם את נושא הפטור מגיוס ולהסדירו במהרה. ביטאון דגל התורה, "יתד נאמן", טען כי יש לעשות חשבון נפש לאחר חקיקת ביטול עילת הסבירות. כלומר, לחרדים "נמאס להקריב" את נושא הפטור מגיוס ונושאים אחרים שחשובים להם על מזבח הרפורמה.

חקיקת שינוי שיטת בחירת השופטים צפויה לארוך כחודש. בקואליציה יש שתי תזות - האחת אומרת כי אי אפשר לעשות את השניים ביחד כי זה יבעיר את הרחובות; השנייה אומרת כי גם ככה המחאה בוערת, אז כדאי לקדם במהירות את שני הנושאים במקביל.

השאלה היא אם לאחר שיעבור חוק צמצום עילת הסבירות באופן חד־צדדי, תסכים האופוזיציה להידברות עם הקואליציה. יריב לוין סבור שדווקא העברת צמצום הסבירות ללא התקפלות תפגין נחישות מול אופוזיציה, ויבינו בה שללא הסכמות הם יצאו בלא כלום, וגם את שינוי בחירת השופטים הקואליציה תעביר באופן חד־צדדי ועל כן ירצו להגיע להסכמות. קיימת אפשרות גם שאם נתניהו יתחיל לעסוק בנושא הפטור מגיוס, הוא ימסמס את שינוי שיטת בחירת השופטים ולא ירצה להתעסק איתה. נדע בחורף.

מי סרבן ההסכמות?

הצהרת נתניהו אמש נועדה להיות תשובה לקרב האשמות ציבורי מול האופוזיציה - מי האשם ומי סרבן ההסכמות בעיני הציבור. נתניהו ענה להצהרתו של גנץ, שלשום, וניסה להסביר כי הקואליציה עשתה מאמצים להגיע להסכמות ועדיין עושה. בהצהרתו לא היתה בשורה על ריכוך בחקיקה.

"תיקון עילת הסבירות רק יחזק את הדמוקרטיה, ובוודאי לא יסכן אותה", אמר. "מה שיסכן את הדמוקרטיה והביטחון זאת הסרבנות. כשגורמים בצבא מנסים להכתיב את המדיניות, זה דבר פסול. אם הם יצליחו זה קץ הדמוקרטיה".

נתניהו הסביר כי "נעשים מאמצים להגיע להסכמה על עילת הסבירות, אבל גם אם לא יצליחו - דלתה של הקואליציה תישאר פתוחה לאופוזיציה. היד שהושטנו נותרה באוויר. אולי הם פוחדים מהגורמים הקיצוניים במחאה שמטרתם לעשות תוהו ובוהו במדינה".

כאמור, ההצהרה הזאת היתה בעיקר מענה להצהרתו של בני גנץ ביום רביעי. יו"ר המחנה הממלכתי הבין כי השהיית השיחות בבית הנשיא ציירה אותו כסרבן, הקואליציה שיחקה על זה והשיגה לגיטימיות לחקיקה חד־צדדית. לכן הוא קרא לנתניהו להיכנס למו"מ על חוק הסבירות.

גנץ עשה בנאומו כמה צעדים לקראת נתניהו מתנאיו הקודמים, כדי להגיע להסכמות ולמנוע קרע בעם. הוא מוכן קודם לחוקק סבירות ואז הסכמה על כל השאר הנושאים - שינוי לעומת דרישתו הקודמת כי אם אין הסכמה כוללת על כל הרפורמה אז לא מחוקקים שום דבר. גם בערבויות הוא מסתפק בהצהרה של נתניהו עם הנשיא, ולא מנגנון ערבויות שמעוגן בחקיקה בניגוד לדרישותיו הקודמות. גנץ גם ראה את המו"מ של הפרופסורים עם הקואליציה ולא רצה להיגרר אחרי התנאים שלהם אלא ליזום ולקבוע את כללי המו"מ.