ניר ברקת לא אוהב את הכינוי "רפורמה", הוא מעדיף לומר תיקונים במערכת המשפט, ויש לו הסבר מדוע. "כי רפורמה זה נשמע וואו וואו", הוא אומר ומניף את ידיו כדי להמחיש משהו גדול ומפחיד, "אבל אני רק רוצה לתקן, אני לא רוצה להרוס את מערכת המשפט".
פגשנו את שר הכלכלה במשרדו, ומובן ששוב השינויים מעוררי המחלוקת שמתכננת ממשלתו השתלטו על רוב הראיון.
"המהלך המקורי שהיה הבריח לנו קהלים", הוא אמר והתרכז בהסברת המהלך החדש, וגם הוסיף עקיצה מרומזת ללוין: "אני תומך בשינוי הכיוון של רה"מ לעשות דברים בהסכמה רחבה. רה"מ קובע וכולם צריכים ליישר איתו קו - ומי שלא, מוזמן ללכת הביתה".
הפרות סדר ומהומה בזמן נאום ברקת בוועידת שדרות לכלכלה // יניב זוהר
השיחות בבית הנשיא התפוצצו, הממשלה מתכוונת לחוקק מהפכה באופן חד־צדדי, ואת ההשפעה על הכלכלה אנחנו כבר רואים בעליית שער הדולר. זה לא מדאיג אותך?
"אני ממש לא מודאג. רוב הציבור מבין שהמערכת המשפטית לא מושלמת ודורשת תיקונים. הייתי מאוד מעורב בשיחות בבית הנשיא מאחורי הקלעים, והובלתי מפגשים של אנשי עסקים שדואגים לכלכלה כדי לראות על מה אנחנו מסכימים, מה המכנה המשותף הרחב.
"אני אומר לכם באחריות שההסכמות הרבה יותר גדולות ממה שאנשים חושבים. חוץ מבחירת שופטים, כמעט על הכל אפשר להגיע להסכמות.
"ואני, כמי שמאמין באחדות עם ישראל, כל הזמן מחפש איך אנחנו מגיעים להסכמות. גם פרופ' אהרן ברק מסכים שצריך ללכת לכיוון של הסכמות על נושא עילת הסבירות. זה לא משהו חתום, כי אמרו בבית הנשיא, 'עד שלא נסכים להכל, לא מסכימים לכלום', אבל הרי כולנו הסכמנו בע"פ על הכיוון הזה. ראש הממשלה אומר: אני רוצה להוביל מהלך שיש עליו קונצנזוס רחב בעם ישראל, בהסכמה רחבה".
אבל זה לא מה שקורה עכשיו, לא היו הסכמות בבית הנשיא.
"הסכמה רחבה היא לא עם האופוזיציה, אלא עם דעת הקהל בישראל. זו הסכמה עם הציבור. הייתי שותף לשיחות ונציגי האופוזיציה הסכימו על הרוב, היו פערים קטנים. הגענו עד לסף חתימה. לצערי זה התפוצץ. האינטרס הלאומי הוא להגיע להסכמות רחבות. צר לי שבמקום לגלות אחריות לאומית, יש באופוזיציה מי שבוחר בפוליטיקה הקטנה.
"לכן הציפייה שלי מהחברים באופוזיציה - שימו את הפוליטיקה הקטנה בצד. תנצלו את עצירת החקיקה, תנצלו את העובדה שראש הממשלה הסכים ללכת בוועדת בחירת השופטים על נציג קואליציה ונציג אופוזיציה. במקום לנצל את זה ולהגיד 'בואו נאיץ את שיתופי הפעולה לחקיקה מוסכמת', האופוזיציה עשתה בדיוק הפוך. זה חסר אחריות".
ועדיין, במקום לדחוף להסכמות כמה שיותר רחבות, אתם הולכים לחוקק באופן חד־צדדי?
"הם לא הסכימו לעשות את הצעד הראשון, ואנחנו לא יכולים לחכות להם. וזו האכזבה שלי מהאופוזיציה שבחרה בפוליטיקה על פני אחריות.
"כמי שניהל סטטוס־קוו בירושלים במשך עשור, הפרשנות שלי היא שחרדי לא ישכנע לעולם חילוני איך צריך לחיות בשבת בירושלים, וכך גם לא להפך. סטטוס־קוו אומר שעושים ויתורים חברתיים כדי לחיות ביחד. זה לא קשור אם אתה צודק או לא".
איזה ויתור חברתי עשיתם כממשלה?
"עצרנו את החקיקה. כי גם אם אנחנו צודקים, ואנחנו צודקים בכל פרמטר, אחדות ישראל חשובה יותר מכל רפורמה. עדיף עם ישראל טועה ביחד מאשר מפוצל".
"כשישבתי עם מנהלי הבנקים בניו יורק, לא עניינו אותם השאלות האלה"
רק לפני שבועיים הבטחת לראשי הבנקאות העולמית בניו יורק שהרפורמה תקודם רק בהסכמה רחבה. אתה לא מרגיש שהטעית אותם?
"הסכמה רחבה זה לא עם האופוזיציה בהכרח, אלא הסכמה רחבה בעם ישראל. הסכמה רחבה זה לא אומר שאנחנו תלויים באופוזיציה. הסכמה רחבה אומרת שאנחנו יודעים שרוב עם ישראל מסכים איתנו, אין מצב שנהיה תלויים באופוזיציה בכל דבר ועניין. נבחרנו להוביל שינויים.
"אגב, אלה 'תיקונים במערכת המשפט', זה שהלבישו לזה כל מיני שמות וסיפורים הבנתי, שינינו פאזה.
"מאז שראש הממשלה נכנס לתמונה שינינו פאזה, הוא שינה כיוון. ראש הממשלה אומר 'הסכמה רחבה'. אנחנו יודעים שאהרן ברק תומך ובבית הנשיא היתה הסכמה - זוהי המשמעות של 'הסכמה רחבה'. האם זה אומר תלות מוחלטת בכל אצבע של האופוזיציה - התשובה היא ממש לא".
גם אם זה יגרום להיחלשות של השקל ולבריחת משקיעים?
"יש לי אמירה לגבי כסף חכם וכסף טיפש. כסף חכם מסתכל על היתרון היחסי של המדינה, אם כדאי להשקיע פה. כסף טיפש לא בודק אסטרטגית על מה מדובר ויגיד 'יש פה פחד משדים'. אני לא יודע להגיד לאנשים מה לעשות.
"כשישבתי עם מנהלי הבנקים בניו יורק, לא עניינו אותם השאלות האלה. ממש לא. הם מבינים שאנחנו ממשלה אחראית, שאנחנו מאמינים בדמוקרטיה, רוצים תיקונים בדמוקרטיה, והציבור מבין שצריך לעשות אותם.
"יש מישהו בציבור בימין או בשמאל שלא מבין שצריך להתעסק בעילת הסבירות? רובם מבינים. רוצים לדבר איך נעשה את זה? תשבו בוועדת חוקה. רוצים לחדש את השיחות בבית הנשיא? אהלן וסהלן. בוא נתחדד ונגיע בהסכמה. זה מה שרוצה ראש הממשלה".
שר האוצר חושב שצריך להפסיק להתייחס לברומטר של הדולר והשקל. אתה מסכים איתו?
"הטיעון שעליו מתבססים הוא כאילו יש פה איזו הפיכה משפטית, ולכן הדולר עולה. אני לא קונה אותו. את השפה הזאת אני לא מקבל. ברגע שראש הממשלה מתחיל להתעסק עם נושאים שבקונצנזוס כמו יוקר מחיה ודברים אחרים, אז תשתפו איתנו פעולה. אני מאוד מאוכזב מההתנהלות של האנשים היותר מתונים במחנה השמאל".
"יש חברות שהן בסדר, ויש כאן חברות שממש לא בסדר"
השבוע הכרזת על צעדים שיקלו את היבוא. מתי נוכל להרגיש את השפעתם בכיס שלנו?
"נתחיל לראות שינויים בשנת 2024, כי החקיקה תסתיים לקראת סוף מושב החורף. היבואנים יכולים בינתיים להכין את הצעדים שלהם, לתכנן את המלאים שלהם, להתחיל להתקשר עם אנשים בחו"ל ולהגדיל את הקיבולת של המוצרים שמגיעים מחו"ל. כל מוצר שיביאו מחו"ל יהיה בסבירות גבוהה ב־40%-25% יותר זול ממה שהיה לפני זה".
בכמה אחוזים יוזל הסל הממוצע?
"היום כ־25% מהמוצרים בארץ הם יבוא שעומד בתקן הישראלי, ולכן מחירו יותר גבוה ממה שיהיה לפי התקן האירופי. היעד הוא להגיע, בטווח של 5 שנים, ל־50% יבוא לפי התקן האירופי. כשזה יקרה, אני מעריך שההוזלה של הסל הממוצע יכולה להגיע ל־10% בסוף התהליך".
החברות הגדולות עתרו לבג"ץ נגד הדרישה שלכם לחשוף את הרווחיות שלהן.
"החברות הציבוריות כן מדווחות, ולחברות הפרטיות יש כנראה סיבה לא לפרסם את כל המידע.
"החשש הוא שהמונופולים עושקים את הציבור, כי המוצרים שלהם ב־40%-30% יותר יקרים מאירופה. אני רוצה לראות את המידע כדי לדעת למי באמת קשה ולמי לא. אני רוצה לדעת כרגולטור אם להטיל פיקוח או לא, ועל פי החוק חובה לתת לנו את המידע. חלק מהחברות מסרו לנו את המידע כבר, חלקן עתרו לבג"ץ.
"אני איש השוק החופשי, אין לי בעיה עם החברות הפרטיות, בשוק פתוח ותחרותי נחה דעתי. אבל אין כמעט מקום בעולם עם שוק יותר ריכוזי מישראל, והמונופולים התרגלו שהם יכולים לגבות איזה מחיר שהם רוצים. אני רוצה להגיד לציבור, ביושרה ובאתיקה יש פה חברות שהן בסדר, ויש כאן חברות שממש לא בסדר".
אז אתה מעוניין לעשות שיימינג?
"אם צריך, אני מוכן, כן. אני מוכן להציג לציבור ושהוא יעשה את השיימינג. אני רוצה לדעת מי עושק את הציבור. אין יותר לגיטימי מזה.
"אנחנו הולכים לחקיקה שתחייב את המונופולים לפרסם את המידע לציבור. אני רוצה שוק תחרותי. בארה"ב אין כמעט חברה עם יותר מ־10% מהשוק. פה כמעט בכל תת־תחום יש חברה שהיא 70%-60% מהשוק. זה לא הגיוני, ולכן הציבור משלם מחיר.
"הדרך הנכונה להתמודד עם המחירים הגבוהים היא לפרק מונופולים ולעודד תחרות. אני רוצה מידע. מי שעושק את הציבור, נעשה לו שיימינג, חד־משמעית".
איך היחסים בינך לבין יו"ר רשות התחרות, מיכל כהן, לאחר דרישתך ממנה לעזוב את תפקידה?
"אני נחוש לשנות את התפיסה ואת הצורה שלפיהן רשות התחרות עובדת. אני בא מהעסקים. הציפייה שלי, ואני חושב שזו גם הציפייה של הציבור, היא שרשות התחרות תהיה עם שיניים, עם סכין בין השיניים, שהמונופול והקרטלים יפחדו פחד מוות מלפעול נגד החוק. תפקיד רשות התחרות הוא להשליט תחרות במקום שאין תחרות ולהביא את כולם להיות בהתאמה לחוק. הזוי שכולם מעלים מחירים ביחד. אני מכיר לא מעט מונופולים שלא הוכרזו כמונופולים. התהליכים לא יעילים, לא מהירים.
"כשר האחראי אני רוצה רשות תחרות מתפקדת כמו שצריך, וזה לא קורה עכשיו. אני נחוש לשנות את הדנ"א של הארגון הזה, וזה יקרה דרך המנהלים שלו".
מה חשבת על אירועי האלימות של מתיישבים נגד פלשתינים בשומרון?
"אני גיניתי אותם, ואני חושב שכולם צריכים לגנות. זה קודם כל מזיק להתיישבות ולמדינת ישראל, מי שלוקח את החוק לידיים צריך לשלם מחיר כבד".
ראשי מערכת הביטחון כינו את מעשיהם פעולות טרור לאומי. להגדרתך, זה טרור?
"אני לא נכנס להגדרות. זאת פעולה בלתי חוקית ואני לא נכנס לניונאסים. אני לא חושב שאפשר לעשות השוואה בין חמאסניק שרוצה לרצוח יהודים לבין צעירים שפרעו ועשו פגיעה שבלתי מתקבלת על הדעת".
גם בצפון ובנגב שורר חוסר משילות, והפשיעה בחברה הערבית בשיאה. נכשלתם?
"זה אתגר גדול. הקמת משמר לאומי היא כיוון נכון שצריך לקרות מהר. מבחינתי, פרוטקשן זה טרור עסקי. המדינה צריכה לתת גיבוי של ביטוח לפרוטקשן, כמו שיש לאנשים ביטוח נגד טילים. ברגע שמאיימים על איש עסקים שישרפו לו את העסק, אם הוא יידע שיקבל כסף אז הוא לא יחשוש, ויגיד למי שמאיים עליו - תשרוף. יהיה לו פחות אכפת".
אתה אחד מהשרים שחוו הכי הרבה הפגנות נגדם. חבריך בליכוד טוענים שלמשטרה לא אכפת.
"בהתנתקות היו כ־700 כתבי אישום, ולכן לצערי אנחנו רואים עכשיו פער בלתי הגיוני ולא מוסבר מבחינת התנהגות הפרקליטות והמשטרה. זה מטריד.
"לי אין בעיה עם הפגנות כל עוד כולם ינהגו לפי החוק. העובדה שהמשטרה מאפשרת בקלות כזו סגירות כבישים, מייצרת תהליך הכלה - ויש לזה השלכות רוחב קשות. כולם מרגישים שמותר להם לעשות אותו דבר. אם בתל אביב מותר לסגור כביש מתי שרוצים, אז גם הדרוזים בצפון. אם כללי המשחק במדינה מאפשרים לאנשים לעבור את הגבול, זה ייגמר לא טוב.
"ראיתי פעילות ברוטלית מולי מצד מפגינים. בסניף כפר סבא עובדת שלי נדרשה לטיפול רפואי. הם באים לפעול באלימות, הם לא באים להפגין. מספיק טמבל אחד שיחשוב שבחסות האווירה הזו הוא צריך לגבות מחיר - וזה עלול להיגמר ברצח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו