הגיע הזמן שמי שטעה - ישלם, גם אנשי הפרקליטות והיועמ"שים

בשנת 2020 קיבל סא"ל בחיל המודיעין 28 ימי מחבוש. קצין אחר באותה הדרגה הודח מהצבא. קצין בדרגת תא"ל ננזף. על מה הענישה הקשה? הקצינים הבכירים השתמשו בסוכן לצורך הבאת טחינה מהשטחים.

רף הענישה בצבא הוא ערכי וחד: טעית - הודחת. ב־2015 הודח משירות אל"מ ששכח מסמכים מסווגים ברכב. ממש לא מזמן הוטלו על רס"ן בצבא 25 ימי מחבוש על תנאי והעברה מתפקיד כי השתתף בהפגנה כשהוא לבוש מדים. אם על הבאת קופסאות טחינה מהשטחים משלמים במחבוש ובסיום הקריירה הצבאית - מהו העונש של האנשים שקיבלו החלטות שגויות שהרסו חיים של אנשים, הזיקו במאות מיליוני שקלים וטרללו מדינה שלמה?!

הנה משוואה שהיועמ"שית והפרקליטות לא מכירים - על טעויות משלמים. כל כתב אישום שמגישים אנשי הפרקליטות צריך לגרום להם לרעוד, לא לישון בלילה. חיים של בני אדם על הכף. הסיכויים של אנשים שהסתבכו לנצח את המערכת הם קלושים. בדרך הם יאבדו את שמם הטוב, את חבריהם ואת כספם לעו"ד. אין מקום לטעויות. כשמדובר בהאשמה של ראש ממשלה, הזהירות צריכה להיות רבה הרבה יותר, ברמה האישית וברמה הלאומית. להחלטה הזאת יש השלכות על החיים של כולנו - חוסר יציבות, קרעים, שסעים, חרמות פוליטיים ובחירות חוזרות. הנזקים הם עצומים.

בואו נגיד שהשופטת בדימוס הילה גרסטל, שמונתה למבקרת הפרקליטות, טועה. בואו נגיד שלא האמנו לה כשאמרה שיש בפרקליטות בעיה של דיוק באמירת האמת, שיש בעיה של עיגול פינות ושמשהו חולה במערכת. בואו נניח שמנדלבליט, ניצן או אלשיך לא פעלו במזיד, אלא רק "טעו". מהו המחיר של "טעות" כזאת? מי ישלם אותו?

במערכות האלה הכל הפוך. שלמה בניזרי נשפט, הוקע, נכלא וסיים את הקריירה הפוליטית שלו. שנים לאחר מכן הודה עד המדינה בענייניו ששיקר, וביקש סליחה. אנשי המשטרה והפרקליטות לא רק לא שילמו על התקלה - הם אפילו קודמו, והיום הם בתפקידים בכירים במערכות שלהם.
מי יישפט ל־28 ימי מחבוש על כך שזדורוב ישב בכלא 16 שנים? מי משלם על חשדות חמורים ומזעזעים נגד אריה דרעי על לקיחת שוחד, שנגמרו כלשונו של מנדלבליט כ"ההר הוליד עכברון"?
משהו ביחסי הכוחות דפוק. למשל - בסוגיה הכלכלית. נאשם שיחליט לנהל תיקים כאלה יפסיד מיליוני שקלים מכיסו הפרטי. כמה כסף הפסידו אלשיך, ניצן או מנדלבליט מכיסם הפרטי על חקירות בשווי מאות מיליוני שקלים, שמבקשות להאשים ב"שוחד" דרמטי אך זוכות לכתף קרה מהשופטים?

בדיוק מאותו המקום מגיעות החוצפה ועזות המצח של היועמ"שית גלי בהרב־מיארה. השופטים אומרים "שמענו את התביעה, תרדו מהשוחד", ובהרב־מיארה מתעקשת להמשיך. למה? מה אכפת לה? ניהול המשפט יוצא מכיסה הפרטי? זה הזמן לקבע שגם אנשי הפרקליטות והיועמ"ש ישלמו מחיר. בהרב־מיארה רוצה להמשיך לנהל את אישום השוחד? אין בעיה, אבל אם תטעה ותיכשל אחרי שהשופטים מאותתים שתשלם את המחיר - מהו המחיר? הצבא יכול ללמד.