הממשלה לא תתפרק, לוין יישאר בתפקידו והבייס עוד יירגע: פניה של הממשלה קדימה

הנה מידע חשוב עבור לשכת ראש הממשלה: בפלפל חריף יש חומר בשם קפסאיצין שגורם, בין השאר, להתרוממות רוח ולתחושה טובה. על אנשים שאוהבים חריף אומרים שהם הרפתקנים ואוהבים למתוח את הגבול.

זה יכול להסביר את מה שהתרחש בממשלה בשבוע שעבר. ביום שלישי האחרון הכל כבר סוכם: נתניהו, דרעי, סמוטריץ' ובן גביר החליטו שמצביעים בעד נציג אחד לקואליציה ונציג אחד לאופוזיציה. אל הישיבה הלילית הוזמנו כמה מגשי פיצה, ובהם גם מגש עם פלפל חריף.

לפתע, בבוקר שאחרי אותה פיצה פיקנטית, הכל השתנה - סמוטריץ' תדרך שמפלגתו רוצים שני נציגים לקואליציה, טלי גוטליב עמדה על שלה, והשאר היסטוריה.

הפנים של הממשלה קדימה, ואפשר כבר לפרק כמה הערכות עיקריות:

1. יריב לוין לא יתפטר. אין לו כוונה כזו. הוא דיבר בשבועיים האחרונים על ייאוש, על "אין לי מה לעשות במשרד המשפטים אם הרפורמה מתה", אבל ללוין אין כוונה להתפטר. והאמת, אין לו בשביל מה, הוא נהנה מהיתרונות במקורבתו לראש הממשלה ובאותה העת נהנה מגלי אהדה בבייס כמי שמחזיק את הקו הניצי הדורש רפורמה. אין לו שום סיבה לוותר על העמדה החזקה הזאת, כשקרב הירושה בפתח.

2. הממשלה לא תתפרק. נכון, הם חשבו שזה יהיה הרבה יותר קל: ממשלה הומוגנית, "ימין מלא־מלא", אבל זה קשה. הנהגת הקואליציה מתחלקת לשני מחנות, הפרגמטים עם נתניהו, דרעי ודרמר אל מול הדוגמטיים עם בן גביר, סמוטריץ' ולוין. יש לא מעט אי־הסכמות, אבל לאף אחד מהם אין לאן ללכת. אין שום דבר טוב שמחכה להם בבחירות נוספות.

3. "הבייס מאוכזב". אולי בקבוצות הווטסאפ הליכודיות וקצת בטוויטר כועסים על נתניהו, וזהו. אין לזה משמעות. במשך שנים אנחנו שומעים מדי פעם על "הבייס המאוכזב": פעם בגלל הירי לדיונות ריקות, פעם כשמחליטים על הפסקת אש ופעם כשהולכים לאחדות עם גנץ. הבייס כועס וזה יעבור לו. יש לו עוד שלוש שנים וחצי לשכוח מזה.

כעת הפנים של נתניהו קדימה. על הפרק נמצאים היחסים עם ארה"ב, הסכם שלום נוסף, המאבק באיראן. הביקור של הנשיא הרצוג בוושינגטון הוא פתיחת הדלת גם למפגש עם נתניהו. בתקווה שאף פלפל חריף לא יעצור את זה בדרך.