הקרב על הגיוס: הדרישה של גלנט וצה"ל והפערים מול סמוטריץ' | כל הפרטים

המו"מ על חוק הגיוס מתחיל לצבור תאוצה בממשלה ויש ויכוח על התקציב ההטבות למשרתים בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. על פי המתווה המסתמן שפורסם היום (שלישי), לצד קיצור השירות חובה בצה"ל שנעשה בשל הגידול בשנתונים, גיל הפטור לחרדים יירד והם יקבלו פטור גורף בחוק, ומנגד המשרתים יקבלו הטבות משמעותיות במסגרת "חוק יוקרת השירות".

הממשלה למעשה מתעדפת הוצאת חרדים לשוק העבודה מוקדם בשביל שיוון בנטל הכלכלי על פני הביטחוני. המחלוקת כעת היא על היקף התקציב ההטבות למשרתים וגיל הפטור. גלנט וצה"ל הציגו דרישה לתוספת של מיליארדים להטבות לחיילים הכוללים:

-העלאת שכר ללוחמים.
- הגדלת מענקי השחרור.
- מימון מלא של לימודים גבוהים ללוחמים, מימון חלקי לתומכי לחימה ועורפיים.
- מלגת קיום לסטודנטים.
- הטבות במימון פסיכומטרי ומכינות אקדמאיות.
- הטבות בדיור: הקמת קרן מימון דיור למשוחררים שתצבור לפי מספר חודשי השירות ולפי כמות ימי המילואים, והטבות נוספות למימון מגורים בפריפרייה.

העלות שדורשים במשרד הביטחון מחוץ לתקציב הביטחון המוגדר כרגע בתקציב המדינה עומד על: שני מיליארד שקלים ב-2022 ושלושה מיליארד שקלים ב-2024, כך שעד שנת 2027 - במידה וכלל התוכנית הרב שנתית של צה"ל תתממש - העלות תעמוד על 10 מילארד שקלים תוספת הטבות למשרתים.

בבסיס הדרישה של משרד הביטחון עומדת הטענה כי חרדים ייצאו מוקדם יותר לשוק העבודה, וגם חיילים עורפיים, זאת בשל קיצור השירות, ובגינו ישולמו יותר מיסים למדינה וכך יהיה מימון להטבות האלה.

באוצר מתנגדים לסכומים הללו, וטוענים כי זה חורג מהתקציב שיש. ההצעה שלהם עומדת על הרבה פחות מכך, ובממשלה אומרים כי מדובר בסכומים לא ריאליים.

במשרד הביטחון וצ"הל אומרים כי על מנת להוריד את גיל הפטור לחרדים צריך לגבש מענה הולם למשרתים.

ראש הממשלה נתניהו יודע כי חוק הגיוס הוא נושא נפיץ, וגם הערב צפויה להיות על כך פגישה בהשתתפות שר הביטחון גלנט, שר האוצר סמוטריץ, נציג משרד המשפטים השר דודי אמסלם, ויו"ר הקואליציה אופיר כץ.

בפגישה נתניהו ינסה לגשר על הפערים הכספיים, ובנוסף על הפער בגיל הפטור שיינתן לחרדים.

בצה"ל תומכים בעמדת משרד הביטחון להורדת גיל הפטור של חרדים ל-23, או על פשרה שתעמוד על גיל 22, אך בצה"ל גם מדגישים כי הם נגד פטור גורף לחרדים ועובדים על בניית מסלולי שירות ייעודיים עבורם.

לפי עמדת הצבא, מבחינה ערכית לא יכול להיות שחרדי ייצא לשוק העבודה באותו זמן של אדם ששירת בצבא, וכן לתפיסתם עד גיל 22,23 יותר חרדים יעדיפו להתגייס מאשר עד גיל 21.

באוצר רוצים גיל פטור נמוך יותר שיעמוד על 21, וטוענים שזהו הגיל בו הוצאת חרדים לעבודה תהיה משמעותית לכלכלה ותשלב אותם באמת בתעסוקה, ובכך מידת השיוון בנטל הכלכלי יגבר באמת. משמעותו של גיוס מאוחר יותר יהיה שפוטנציאל הפריון של החרדים למשק יהיה נמוך יותר, ויהיו פחות סיכויים לשילובם בשוק בצורה טובה יותר.