בסביבתו של בנימין נתניהו מתארים משפט אחד שנשמע מפיו באופן עקבי בחודשים האחרונים, מעין מנטרה שמתארת את הלך הרוח של ראש הממשלה זה שנים, אך ביתר שאת מאז נבחר מחדש לשלטון: "הכל הפיך", אומר נתניהו לאנשיו - המשפט נגדו, המשילות, החקיקה.
"הכל הפיך, חוץ מדבר אחד. אם איראן תהיה גרעינית - זה הסוף שלנו".
התודעה של נתניהו מוכוונת לאיום האיראני ולשינויים האחרונים בזירה הבינלאומית כמו התרחקות סעודיה, אך היא מופרעת פעם אחר פעם בשל בעיות מבית. נתניהו מאבד אחיזה בתדמיתו כמדינאי דגול כשהוא נשאב לענייני הכנסת.
הוא נדרש לעיסוק בלתי פוסק בתחזוק הקואליציה נוכח איומי החרדים, אכזבותיו התכופות של בן גביר וגם המתחים מבית סביב דרישת השר לוין לקדם את הרפורמה ויהי מה.
יש קונצנזוס בליכוד, שלפיו אם זה היה תלוי בנתניהו - מזמן היה זונח את הרפורמה, מבקש להקל את הנוסח, לחלק את החקיקה לתקופה ממושכת או אפילו להוריד אותה מהפרק לצורך התארגנות מחדש. אך הוא שבוי בידי הקואליציה ובידי שר המשפטים לוין, שדורשים ממנו לא לסגת או שהקואליציה תתפרק מבפנים.
למעשה, מתווה הנשיא ששבר ברגע האחרון שמאלה, סייע מאוד לתומכי הרפורמה בליכוד ליישר את השורות. אפילו יולי אדלשטיין, דני דנון ודוד ביטן, שהביעו עד כה כמיהה למתווה פשרה - לא הצליחו לעמוד מאחורי הנשיא שלשום.
הסיעות החרדיות הפכו להיות מנוע הדחף של הרפורמה. נתניהו התעכב שעות ארוכות לפני המראתו לברלין לא כדי לדון במתווה הנשיא המפתיע, אלא כדי לנסות ולהוריד מהשולחן את פסקת ההתגברות או לפחות לרכך אותה.
נתניהו ניסה להציע לח"כים החרדים פסקת התגברות ברוב המתקרב ל־65 חברי כנסת, אך הם סירבו. המשא ומתן האמיתי לא התקיים בין הנשיא (שאיבד רלוונטיות) לנתניהו, אלא בין נתניהו לשותפיו בקואליציה שמאיימים על הישרדותו הפוליטית.
ומה בכל זאת נתניהו מחפש במסעותיו בין הבירות האירופיות בשבועות הללו? הסיבה הרשמית היא יצירת קואליציה רחבה לתמיכה בישראל ביום שבו תידרש להגיב באיראן. למנן את הגינויים, לייצר מעט רוח גבית. אך את זו נתניהו היה צריך לייבא בראש ובראשונה מארה"ב ומאיחוד האמירויות, שרלוונטיות בנושא הזה לאין ערוך מהחברים באירופה. אלא שבאיחוד האמירויות הורידו מהשולחן הזמנה כתגובה לעליית בן גביר להר הבית, ובארה"ב ממתינים לראות מה יעלה בגורל הרפורמה.
אם היתה ניתנת לו עצה טובה בימים אלו, נתניהו ככל הנראה היה צריך לדחות את הנסיעות או לקצרן למינימום ההכרחי כדי לטפל במשבר הפנימי המחריף. אך כנראה ביקורים ממלכתיים נדרשים עבורו בימים אלו כפי שהומלץ לבנט בימיה של שמרית מאיר: סע רחוק, תיהנה ממעט הילה בינלאומית, שטיח אדום, כוס יין, והרחק מכל הכאוס הישראלי ברחובות וגם בקואליציה, כשבכל יום, כך נדמה לפחות, אחד מחבריה מניח על השולחן הצעת חוק הזויה מקודמתה.
ההיסטוריה מלמדת שההתרחקות הזו וחוסר הניהול הפנימי עשויים לפעול נגד נתניהו כפי שפעלו נגד בנט, שלא זיהה בזמן את התפרקות הקואליציה שלו, או במקרה של נתניהו - של המרקם האזרחי כאן. נדמה לעיתים כי בסביבתו של נתניהו חסרים היועצים והאנשים שיבהירו לו את גודל ההימור. לא על הובלת הרפורמה, אלא על המחירים שגובה הדרך שבה התנהלה הקואליציה עד כה: מערעור עתידה של הממשלה ועד ליכולת של נתניהו לפעול כפי שתכנן בזירה הבינלאומית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו