ועדת החוקה התכנסה גם הבוקר (שני) כדי לקדם את החלק הראשון של הרפורמה - בחירת שופטים ואי שפיטת חוקי יסוד לקראת קריאה ראשונה. יו"ר הוועדה שמחה רוטמן הזמין את פרופ' יובל אלבשן להציג את מתווה הפשרה שלו (המשותף גם לדניאל פרידמן, גיורא ירון וגיורא איילנד) ולמעשה לנסות להכניס בכוח את האופציה לשולחן המו"מ בוועדת החוקה.
נציין כי פסקת ההתגברות ופסילת חוקים רגילים ברוב מיוחס יעלו הלילה להצבעה בקריאה ראשונה.
בדיון שנערך הבוקר, אמר אלבשן: "את הדהירה המטורפת הזו בדרך למצדה חייבים לעצור. יש אנשים חושבים שהאנד-גיים הזה לא רע, אבל זה לא משבר חוקתי, זה כאוס חוקתי. אתם מובילים את המדינה למקום הזה עם משחקי הכבוד האלה. אדם חייב לעשות הכל כדי לעצור את העסק הזה".
עוד אמר אלבשן: "הסדקים והבולענים כבר פתוחים וגם עם הרבה מלט לא ניתן יהיה לסתום אותם. אני איש שמאל וזה לא המתווה שאני אוהב, אבל הוא בא להציע מנגנונים של גישור שאפשר יהיה לרדת מאי ההסכמות. המנגנונים לא מכוילים והגענו לכל מיני פשרות ואת הכיול אתם כבר תעשו".
חוקי יסוד
על פי הפשרה שהציג אלבשן: תוקפם של חוקי יסוד אינו שפיט בשום עילה ובשום ערכאה שיפוטית. כמו כן, חוקי יסוד וכן תיקונים לחוקי יסוד דורשים ארבע קריאות בכנסת.
"אם אתם מחליטים שרה"מ כן יכול להיות עם כתב אישום - אז בית המשפט יש לו סמכות לעשות על זה ביקורת שיפוטית".
פרופ' אלבשן: "מינוי של בעל תפקיד - שר, רה"מ, שקיבל אמון הכנסת, יהיה כפוף לביקורת שיפוטית, אבל רק בעילות פורמליות טכניות, או לפי קיום הוראה ספציפית בחוק יסוד שפוסל את המינוי" pic.twitter.com/3hPQeEMxQM— ערוץ כנסת (@KnessetT) March 13, 2023
במקרה שחוק היסוד התקבל ברוב של פחות מ-70 קולות, או כאשר הוא עוסק בשינוי שיטת הבחירות, תתקיים הקריאה הרביעית לאחר הבחירות לכנסת הבאה. חוקי היסוד הקיימים (לרבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו) יאושררו כחטיבה אחת ברוב של 70 מחברי הכנסת בשלוש קריאות בכנסת זו. לאחר מכן ניתן יהיה לשנותם לפי האמור בסעיף זה.
מינוי שופטים - חלופה ראשונה
בכל הנוגע לנושא הנפיץ של מינוי שופטים מציעה פשרת פרידמן-אלבשן 2 חלופות. על פי הראשונה: הוועדה למינוי שופטים תכיל 12 חברים בהרכב הבא: 4 קואליציה, 4 אופוזיציה, 4 שופטים.
המינויים לבית המשפט העליון ייעשו בשיטת 'תיבת נוח'. קרי: כל פעם מתמנים שניים כאשר הקואליציה בוחרת מינוי אחד והאופוזיציה בוחרת מינוי אחד. לנשיאת בית המשפט העליון יש זכות וטו פעם אחת בקדנציה של הכנסת על מועמד של הקואליציה ופעם אחת על מועמד של האופוזיציה.
אם הופעלה זכות הוטו, לא יוכל הצד שבחר במושא הוטו לבחור לבית המשפט באותו סבב - זאת כדי למנוע מצב שבו המציעים "יציעו עז" בכוונה, כדברי אלבשן, כדי שזה ייפסל והמועמד שהם אכן רוצים ייבחר. דיון המינויים הבא בנוגע לשופטי עליון לא יתקיים בטרם חלפו שישה חודשים מיום הדיון האמור בסעיף זה.
לשר המשפטים יש זכות וטו פעם אחת בקדנציה על מועמד של האופוזיציה לפי אותו מנגנון מוצע. במידה והמינוי יתבסס רק על קבוצה אחת - משך הכהונה יהיה חמש שנים. במידה והמינוי יתבסס גם על שני משתתפים מקבוצה נוספת - משך הכהונה יהיה שמונה שנים. במידה והמינוי יתבסס גם על שני משתתפים מקבוצת השופטים - משך הכהונה יהיה עד לגיל הפרישה הקובע ביום ההשבעה.
מטעם הקואליציה יתמנו שר משפטים ויו"ר וועדת חוקה. השניים האחרים ימונו ע"י יו"ר הקואליציה או חבריה. מטעם האופוזיציה החברים יתמנו ע"י ראש האופוזיציה או חבריה.
לא יהיו יותר משני נציגים לאותה מפלגה. הסדר זה יוחלף בהסדר המפורט בחלופה ב' במקרה של ממשלת אחדות שנתמכת ע"י שמונים ח"כים ויותר. במינויים לבית המשפט המחוזי והשלום - נדרשת בחירה של 7 מתוך 12 כשנדרשת תמיכה של 2 מהקואליציה, 2 מאופוזיציה ו-3 מהשופטים.
מינוי שופטים - חלופה שנייה
על פי החלופה השנייה - הוועדה לבחירת שופטים תורכב מ-11 שופטים: שר המשפטים ושני שרים נוספים, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, שני חברי כנסת שייבחרו על ידי הקואליציה, שני ח"כ שייבחרו על ידי האופוזיציה, נשיא/ת העליון ושני שופטים נוספים שייבחרו על ידי חבר שופטי בית המשפט העליון (אין מניעה שייבחרו שופטים בדימוס).
לנשיאת בית המשפט העליון יש זכות וטו פעם אחת בקדנציה של הכנסת על מועמד של הקואליציה ופעם אחת על מועמד של האופוזיציה
בחירת שופט לבית המשפט העליון תיעשה ברוב של שמונה חברים בוועדה (דרושה התאמה למקרה שמספר המשתתפים בישיבה יהיה פחות מ-11).
בחירת שופטי מחוזי ושלום: ישמרו יחסי הכוחות בין הקבוצות השונות, אבל יחול שינוי בהרכב האישי, כך שבמקום שלושה שופטים מהעליון, יהיה שופט אחד מהעליון ושניים מהמחוזי שייבחרו על ידי חבריהם. אין גם הכרח שחברי הוועדה יהיו זהים לאלה שבוועדה לבחירה לעליון (כך למשל, הקואליציה תוכל לבחור שני חברים לוועדה לעליון ושני חברים אחרים לוועדה למחוזי ולשלום, וכך תוכל לעשות גם האופוזיציה).
עילת הסבירות
הפיקוח השיפוטי על רשויות המינהל יימשך גם בעילה הקיימת של סבירות וזאת בהתאם לעמדה שנקט השופט סולברג לגבי עילה זו. עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת, וכן מינויים שאושרו על ידי הכנסת; כמו כן לא תשמש עילה זו להתערבות בהקצאת מקורות (מעל לסכום מסויים), כפי שנקבעה על ידי הרשות המוסמכת.
יובהר כי מינוי של בעל תפקיד לרבות שר או ראש ממשלה, שקיבל את אמון הכנסת, יהיה כפוף לביקורת שיפוטית אך ורק בעילות פורמליות טכניות או לפי קיום הוראה ספציפית בחוק יסוד שפוסל את המינוי.
ייעוץ משפטי
משרת היועצים המשפטיים אינה משרת אמון. כדי שחוות הדעת המשפטית תהייה מחייבת נדרש אישור מהמשנה הרלבנטי ליועצת המשפטית לממשלה.
חוות דעת היועצים המשפטיים אינה מחייבת את הממשלה; הממשלה ושריה זכאים לייצוג משפטי בכל עתירה או תביעה המוגשת נגדם והנוגעת לתפקידם
שר יכול שלא לקבל את חוות הדעת המחייבת בהתמלא כל התנאים הבאים: הוא הצטייד בחוות דעת משפטית מנומקת אחרת מבעל מומחיות מובהקת בתחום המשפטי הרלוונטי; השר פרסם את חוות הדעת שהוא לא מקבל וכן את חוות הדעת שעל בסיסה הוא לא מוכן לקבל את הקודמת; חוות הדעת החלופית קיבלה את אישור הממשלה בהחלטתה.
חוות דעת היועצים המשפטיים אינה מחייבת את הממשלה; הממשלה ושריה זכאים לייצוג משפטי בכל עתירה או תביעה המוגשת נגדם והנוגעת לתפקידם, ואינם זקוקים לשם כך לרשות היועץ המשפטי. במקרה שהיועץ המשפטי מסרב לייצג את עמדתם כפי שהיא, ייעשה הייצוג על ידי עו"ד אחר בשירות המדינה המוכן לכך או על ידי עו"ד פרטי.
חוק הנבצרות עבר - לקראת קריאה ראשונה
עוד קודם לכן, הוועדה המיוחדת שדנה בחוק הנבצרות לקראת העלאתו להצבעה בקריאה ראשונה אחרי הצהריים התכנסה היום ואישרה את החוק, שכאמור, יובא היום לכנסת. חוק יסוד הממשלה שהציע ח"כ אופיר כץ מעניק סמכות להכריז על נבצרות ראש ממשלה רק במקרים שהוא אינו יכול למלא תפקידו מבחינה אובייקטיבית, כמו מצב בריאותי או היעדרות מסיבות אחרות.
ואולם, החוק אינו מאפשר להוציא רה"מ לנבצרות מסיבות סובייקטיביות של סבירות. בשתי הערות אגב בשני פסקי דין שונים כתבו שופטי בג"ץ כי מצב זה דווקא ייתכן במקרים קיצוניים שבהם ראש ממשלה מחבל בחקירה פלילית המתנהלת נגדו, כך נכתב בהערת אגב בעתירה נגד אהוד אולמרט. כזכור, היועמ"שית התנגדה נחרצות להצעת חוק הנבצרות של ח"כ כץ. לטענתה החוק יוצר "חור שחור" שאינו שפיט.
בתוך כך, בשעה 13:30 תתקיים בלשכת ראש האופוזיציה ישיבה משותפת לראשי מפלגות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה.
האזנות סתר ופרשת NSO
מוקדם יותר היום, כתב יו"ר ועדת החוקה רוטמן בטוויטר: "בוועדת החוקה, נתחיל היום בדיון על הדיווחים לפי חוק האזנות סתר ונמשיך לדון בשינוי שיטת בחירת השופטים. לא יודע לגבי שאר חברי הוועדה, אבל אני תוהה לעצמי, האם יש קשר בין אופן בחירת השופטים בישראל לכך שמכל 1000 בקשות להאזנת סתר שמשטרת ישראל מגישה, רק 2 (!) לא מאושרות על ידי השופט".
בשעה זו ועדת החוקה מקיימת דיון על האזנות סתר ופרשת nso. לפי דוח שהוגש לוועדה, במהלך שנת 2022 נפתחו 733 בקשות להאזנת סתר וכולם אושרו חוץ מחמישה.
לאחר דיוני הוועדות בכנסת יצביעו במליאה כאמור על חוק הנבצרות, וכן על ביטול ההתנתקות בצפון השומרון בקריאה ראשונה. היום או מחר יצביעו גם על פסקת ההתגברות במליאה בקריאה ראשונה.
הפורום המשפטי של התנועה לאיכות השלטון ייפגש הבוקר (שני) עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג כדי לדון בפרטי מתווה הנשיא ולנסות לנצל את המשבר על מנת לקדם חוקה למולדת שתעגן את זכויות היסוד כתנאי פותח למשא ומתן בין הקואליציה לאופוזיציה.
בין חברי הפורום: נשיאת התנועה לאיכות השלטון, השופטת אילה פרוקצ'יה, השופט מני מזוז, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו וראש השב"כ לשעבר, עמי איילון.
השתתפה בהכנת הידיעה שירית אביטן כהן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו