גלנט נגד הקריאות לסרבנות: "מדובר בפגיעה בביטחון"

שר הביטחון יואב גלנט יצא הערב (שלישי) נגד הקריאות הגוברות לסרבנות מצד אנשי מילואים, במחאה על המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה.

"כל קריאה לסרבנות היא פגיעה בביטחון ישראל, אסור לאף אחד להשתמש בסמל היחידה, בסמל צה"ל או בדגל ישראל על מנת להצדיק צד אחד. בשום פנים ואופן לא קוראים לסרבנות בשום מקום, בשום גזרה, בשום חיל ובשום יחידה", אמר גלנט במהלך מפגש עם חיילי ומפקדי גדוד המילואים 363.

״אני רואה כאן בגדוד אנשים שמגיעים מכל רחבי הארץ: דתיים, חילונים, בעלי השקפות עולם מימין ומשמאל, כשהם נכנסים לתוך המדים ומתחת לאלונקה הם כולם פועלים כיד אחת. הניסיון שלנו הראה שצה״ל, על חיילי הסדיר והמילואים, הוא עמוד התווך של מדינת ישראל – הוא הדבר החיוני ביותר לעתידה של מדינת ישראל ואסור לפגוע בו״.

גלנט הוסיף: "אני אומר את זה מתוך ראייה ארוכת שנים, ראיתי את ההפגנות אחרי מלחמת יום כיפורים לפני 50 שנה, עברתי אינתיפאדות, תמיד היו אירועים חברתיים, אך למול כל אלה - הצבא הצליח להישאר מאוחד, להבין את גודל המשימה ואת האחריות הרבה המוטלת עליו. בהיבט הזה, לצבא המילואים ולכוחות המילואים יש תפקיד מכריע". לדברי השר, "האיומים על מדינת ישראל - איראן, חיזבאללה, חמאס ובעיות נוספות יישארו איתנו גם אחרי שייפתרו הבעיות הנוכחיות. לכן - צה"ל צריך להישאר צבא העם, הצבא של כולנו, מאוחד ומסוגל לבצע את משימותיו".

בתוך כך, ח"כ חילי טרופר, קרא לצעירים המתנגדים לרפורמה המשפטית, להימנע מסירוב פקודה, כפי שחיילים דתיים בתקופת ההתנתקות, לא נשמעו לקריאות של רבנים גדולים, לסרב לפקודת הפינוי.

טרופר דיבר בפני חניכי מכינות קדם צבאיות, במאהל המחאה ליד בית המשפט העליון בירושלים, ואמר את הדברים הבאים: "גם מי שתומכים ברפורמה הם אחים שלי ואחיות שלי. אני לא רוצה לראות אותו שוכב מדמם על הרצפה. כי כשהוא ישכב מדמם, גם אני פצוע. זו ערבות הדדית. להגיד שיש ערבות הדדית רק עם מי שחושב כמוני זה לא כזה גדול. המבחן הגדול לסולידריות חברתית הוא להבין שהכאב של הזולת הוא גם כאב שלי. המצוקה שלו היא גם המצוקה שלי. אם אתה אטום אליה ואומר שזו המצוקה שלו – כאן מתפרקת החברה".

"אני מסתכל על אנשים שבעד הרפורמה. יש להם כל מיני מוטיבציות. ויש שם אנשים עם כאב גדול שבמשך שנים מרגישים, שהרשות הזו (מצביע על בית המשפט העליון) רומסת כל מה שחשוב להם... אני נגד סרבנות לא משנה מה (למעט פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה ולזה יש הגדרות). לא מסרבים פקודה.

"בדיוק כמו שאז, בימי ההתנתקות היו רבנים גדולים שקראו לסרב פקודה והצעירים, החברה הצעירים בגיל שלכם – נגיד את זה בוטה – לא ספרו אותם. במובן מסוים, הם היו יותר אחראיים מהרבנים שלהם. כך גם צריך הפעם. כשיש כל מיני מנהיגים באזורים שמתנגדים לרפורמה שקוראים לסרבנות.

"אני רוצה להזמין אתכם לצאת מהפוזיציה. זה לא רק הצורך לצאת מהתרבות של הכנעה. כמו שאמר הנשיא. אם צד אחד ינצח כולנו נפסיד. אני מזכיר לעצי כל בוקר שאיני רוצה לנצח".