אחים צריכים להסכים ביניהם, לא להכריע

אנו נמצאים לקראת סכנה נוראה לפיצול לאומי. המחלוקות בינינו ודאי משמעותיות, אבל אנשים אחים אנחנו. לא רק אחים לנשק, אחים נקודה!

בתחומי פעולה רבים אסור לעגל פינות. שוחחתי אתמול עם עו"ד דוד חודק. הוא היה מ"פ שלי כשעברתי לחיל השריון בימים שאחרי מלחמת יום כיפור. התבטאותו על מה שהוא מוכן כביכול לעשות במאבק להגנת הדמוקרטיה מיקדה כלפיו דיון נוקב. אבל הוא אדם קרוב לליבי, והערכתי אליו רבה.

לפני יומיים השתתפתי במפגש של פלוגת שריונרים ותיקים, שהייתי מח"ט שלהם בחטיבת המילואים. זו בהחלט משפחה קרובה, שמתכנסת מדי חצי שנה באחווה גדולה. דיברו מעט גם על מחאת הרפורמה המשפטית, חלק מהם הלכו למחרת להפגנה באחד הצמתים, אבל זו ממש לא היתה שיחת הערב. היתה שם רעות בלתי מסויגת.

חבריי הקרובים ביותר משולבים ביוזמת ההפגנות. הם באמת מאמינים שהדמוקרטיה בסכנה. אני, לעומתם, לא מתחיל לראות ברפורמה סכנה כזו. אבל החברות שלנו לא רק תדע להתעלות מעל למחלוקת - היא גם מבוססת על ערכים וחלומות משותפים. נכון, לא כולם רואים כמוני את ערכה הנעלה של ההתיישבות ביו"ש, אך בכל זאת - המכנה המשותף במודע ובתת־מודע הוא משמעותי מאוד. גם בשעה קשה זו, של מחאה גועשת, אסור להתעלם מעומק המכנה המשותף.

העצה של בן גוריון

גם בשעה הזו, יש למורשת בן־גוריון עצה טובה שיכולה לחלץ את ההנהגה הישראלית מהתנגשות חזיתית. בשדר לעם ביולי 1951 הוא אמר: "אני מאמין באחדות האומה, ואני בטוח שהרוב הגדול של העם מאוחד בבעיות היסוד: ביטחון המדינה, קיבוץ גלויות, בניין המולדת, חירות, שוויון ופרנסה לכל איש ואישה בישראל. יש במדינה ניגודים רוחניים וחברתיים־כלכליים, אך לא הגיעה עדין שעת ההכרעה בשאלות הגדולות והשנויות במחלוקת. כל הרוצה באמת ובלב תמים בקיבוץ גלויות הלכה למעשה, חייב להטות שכם. נרכז קודם את העם בציון, נבטיח קיומו ושלומו, ובבוא הזמן - נכריע במה שיש להכריע".

אם יש עכשיו בהנהגה הישראלית, מימין או משמאל, מחשבה שהגיעה השעה להכריע - חייבים להתריע שאחדותה של משפחה, ולא רק של אומה, תלויה פעמים רבות גם בתבונת היכולת להימנע מהשאיפה להכריע אחת ולתמיד בכל המחלוקות.

עם ישראל מחויב גם בימים אלה לאחדות ההכרחית להמשך קיום המדינה. המצע הבסיסי לאחדות הזו לא נמוג, אבל הוא תלוי ביכולת לעגל פינות ובתבונה שמשכילה לעקוף מחלוקות יסוד, שגם הכרעה בבחירות דמוקרטיות לא יכולה להכריע בהן אחת ולתמיד. לפנינו אתגרים קיומיים, שלא נוכל להם בלי חשיבה חדשה והסכמה לאומית רחבה על דרכי התנהלותה של המדינה היקרה לכולנו.