ההישג כבר נרשם: מתווה הנשיא טוב לכל הצדדים

לו היו אומרים ליריב לוין לפני 18 שנים, בשיא השפעתו של אהרן ברק, שהעקרונות שהציג הנשיא הרצוג מוסכמים על רוב הציבור כבסיס לתיקון המערכת המשפטית - הוא היה מאושר. הוא ואנשים כמוני, שחשים זה 30 שנה שחטפו להם את המדינה באמצעות הפיכה משפטית חד־צדדית, היו חותמים בעבר על עקרונות הרצוג בשקיקה.

בד בבד, לו היו אומרים לנשיא בית המשפט העליון דאז - ברק, ערב פרישתו מהכס, שבכיר מפלגת העבודה יצחק הרצוג מציע לתקן באופן דרמטי את השינויים שהוא חולל במערכת המשפט ובמדינה כולה, הוא היה מתפלץ.

מדובר בהישג שכבר הושג, אשר משקף אווירה ציבורית נרחבת, חוצה מחנות, שלפיה חייבים לעשות רפורמה במערכת המשפט וביחסים שבין הרשויות, אם כי אסור להגזים ולאפשר עריצות ושחיתות. זהו ההישג שנקיי הכפיים מבין תומכי הרפורמה כבר יכולים לרשום לעצמם. כי הצעת הנשיא כמתווה עקרוני של פשרה, הכרחית לעצירת הטירוף הפנימי בחברה, אבל טמונה בה גם הכרה בעיוותים שחלו ביחסים בין הרשויות, אלו שדורשים תיקון.

אם יצליח המהלך של נשיא המדינה, ישרי הדרך שבין מתנגדי הרפורמה יכולים גם הם לרשום לעצמם הישג. קודם כל, מתווה הנשיא, בשינוי והתאמה כאלו או אחרים, ימנע אפשרות של עיצוב רשויות המדינה מתוך מניעים של שחיתות ועריצות.

הוא יבטיח בחירת שופטים ראויים וימנע את המשך זילות חקיקת חוקי היסוד, שהפכו לחומר מניפולטיבי ביד היוצר; זילות שהחלה עוד בפרשנות המסולפת שהוקנתה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק שעבר ברוב של 32 מול 21; זילות שלימים הפכה לנורמה שגרתית בשני המחנות, עד אתמול, שבו ועדת החוקה אישרה מתווה שמטרתו הסופית היא הכשרת אריה דרעי לכהונה.

לכן טוב עשה שר המשפטים כשהודיע כבר אמש שהוא מבקש לקבוע פגישה מיידית אצל הנשיא כדי להתחיל להידבר. כי על בסיס מתווה שמוסכם על שני הצדדים הפוליטיים, יש פוטנציאל הגעה לתוצאות טובות. מכאן, בנקודת הזמן הזו, אין צורך להתעקש על דחיפה מיידית של הליכי החקיקה.

הרפורמה לא קודמה על ידי הליכוד מאז עליית נתניהו לשלטון ב־1996, היא יכולה להמתין שבועיים של פסק זמן, במטרה למקסם את הסיכוי להשגת חלק ניכר מהתיקונים בהסכמה וללא קריעת העם. אם כי חייבים לוודא שלא תהיה משיכת זמן ולא יהיה מסמוס, כפי שעשו בזמנו לדניאל פרידמן כשר משפטים.

יחד עם זה, קיים תנאי אחד שחייבים להציב למתדיינים מהאופוזיציה - הפסקת ההשתוללות. חברי "יש עתיד" צריכים להפסיק לבייש את הכנסת וכל המתדיינים חייבים להתנער באופן מוחלט מהתבטאויות הטירוף של חלק ממובילי המחאות. מחולדאי ועד חלוץ, שלא לדבר על חודק וזאב רז. מי שרוצים להידבר בשם הדמוקרטיה חייבים להוקיע את האלימות המילולית הקיצונית שמלבלבת בערוגות השמאל, ולהרחיק משורותיהם את כל מי שבהבל פה עלול לעודד תואמי יגאל עמיר מהצד השני של המפה.