"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

ההישג כבר נרשם: מתווה הנשיא טוב לכל הצדדים

הרפורמה לא קודמה על ידי הליכוד מאז עליית נתניהו לשלטון ב-1996 • היא יכולה להמתין שבועיים של פסק זמן, במטרה למקסם את הסיכוי להשגת חלק ניכר מהתיקונים בהסכמה

,עודכן
0השמעה
הנשיא הרצוג, מנסה להביא להידברות, צילום: חיים צח/לע"מ

לו היו אומרים ליריב לוין לפני 18 שנים, בשיא השפעתו של אהרן ברק, שהעקרונות שהציג הנשיא הרצוג מוסכמים על רוב הציבור כבסיס לתיקון המערכת המשפטית - הוא היה מאושר. הוא ואנשים כמוני, שחשים זה 30 שנה שחטפו להם את המדינה באמצעות הפיכה משפטית חד־צדדית, היו חותמים בעבר על עקרונות הרצוג בשקיקה.

בד בבד, לו היו אומרים לנשיא בית המשפט העליון דאז - ברק, ערב פרישתו מהכס, שבכיר מפלגת העבודה יצחק הרצוג מציע לתקן באופן דרמטי את השינויים שהוא חולל במערכת המשפט ובמדינה כולה, הוא היה מתפלץ.

הנשיא הרצוג: "אנחנו רגע לפני פיצוץ" // צילום: לע"מ

מדובר בהישג שכבר הושג, אשר משקף אווירה ציבורית נרחבת, חוצה מחנות, שלפיה חייבים לעשות רפורמה במערכת המשפט וביחסים שבין הרשויות, אם כי אסור להגזים ולאפשר עריצות ושחיתות. זהו ההישג שנקיי הכפיים מבין תומכי הרפורמה כבר יכולים לרשום לעצמם. כי הצעת הנשיא כמתווה עקרוני של פשרה, הכרחית לעצירת הטירוף הפנימי בחברה, אבל טמונה בה גם הכרה בעיוותים שחלו ביחסים בין הרשויות, אלו שדורשים תיקון.

אם יצליח המהלך של נשיא המדינה, ישרי הדרך שבין מתנגדי הרפורמה יכולים גם הם לרשום לעצמם הישג. קודם כל, מתווה הנשיא, בשינוי והתאמה כאלו או אחרים, ימנע אפשרות של עיצוב רשויות המדינה מתוך מניעים של שחיתות ועריצות.

הוא יבטיח בחירת שופטים ראויים וימנע את המשך זילות חקיקת חוקי היסוד, שהפכו לחומר מניפולטיבי ביד היוצר; זילות שהחלה עוד בפרשנות המסולפת שהוקנתה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק שעבר ברוב של 32 מול 21; זילות שלימים הפכה לנורמה שגרתית בשני המחנות, עד אתמול, שבו ועדת החוקה אישרה מתווה שמטרתו הסופית היא הכשרת אריה דרעי לכהונה.

לכן טוב עשה שר המשפטים כשהודיע כבר אמש שהוא מבקש לקבוע פגישה מיידית אצל הנשיא כדי להתחיל להידבר. כי על בסיס מתווה שמוסכם על שני הצדדים הפוליטיים, יש פוטנציאל הגעה לתוצאות טובות. מכאן, בנקודת הזמן הזו, אין צורך להתעקש על דחיפה מיידית של הליכי החקיקה.

הרפורמה לא קודמה על ידי הליכוד מאז עליית נתניהו לשלטון ב־1996, היא יכולה להמתין שבועיים של פסק זמן, במטרה למקסם את הסיכוי להשגת חלק ניכר מהתיקונים בהסכמה וללא קריעת העם. אם כי חייבים לוודא שלא תהיה משיכת זמן ולא יהיה מסמוס, כפי שעשו בזמנו לדניאל פרידמן כשר משפטים.

יחד עם זה, קיים תנאי אחד שחייבים להציב למתדיינים מהאופוזיציה - הפסקת ההשתוללות. חברי "יש עתיד" צריכים להפסיק לבייש את הכנסת וכל המתדיינים חייבים להתנער באופן מוחלט מהתבטאויות הטירוף של חלק ממובילי המחאות. מחולדאי ועד חלוץ, שלא לדבר על חודק וזאב רז. מי שרוצים להידבר בשם הדמוקרטיה חייבים להוקיע את האלימות המילולית הקיצונית שמלבלבת בערוגות השמאל, ולהרחיק משורותיהם את כל מי שבהבל פה עלול לעודד תואמי יגאל עמיר מהצד השני של המפה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר