מיקי זוהר נכנס לתפקידו בסערה. פיזר הבטחות, דיבר על רפורמות. כבר באירוע הפומבי הראשון שלו במגרש ספורט, לקח את המיקרופון וקרא לאוהדים להירגע, כאילו היה מדובר באירוע ספורט במדינת עולם שלישי (אגב, אלו היו אוהדים של מכבי תל אביב, ועוד במשחק כדורעף. נראה אותו עושה את אותו הדבר באצטדיון טדי מלא מול תומכי לה פמיליה). אחר כך פסל סרטים שלא ראה, ולבסוף ירה משהו בקשר לשבת ומיהר להתקפל, או שמא קופל על ידי ראש הממשלה.
לאן אתה רץ, מיקי? עולם התרבות והספורט דווקא קיבל אותך בברכה. חילי טרופר, זה שהחלפת בתפקיד, אמר למי שרוצה לשמוע שיש עם מה לעבוד, ושאתה לא תפסול באופן אוטומטי כל מה שעשה קודמך בתפקיד, ולא תנהג כאחרון ה"מירי רגביות". אתה באת מספורט, אתה אוהב תרבות, ילדך בחר ללכת לעולם התרבות והפך לכוכב ריאליטי. אתה אמור לאהוב את המשרד שבחרת בו - והרי באמת רצית אותו, ולא ראית בו פרס ניחומים כקודמיך בתפקיד. אז כבר בחודש הראשון לחרב הכל? על מה ולמה?
בתחרות הפנימית שבה את נמצא, אפשר להבין למה גם אתה חיפשת לזעזע את הציבור. יש לך מתחרים שרוצים לסגור את התאגיד, שרה שמבטיחה להתעסק בתעמולה על חשבון הציבור, שר שרוצה לסגור את הכדורגל בשבת, ועוד. הרגשת שנותרת מאחור.
אבל הפוך, מיקי. דווקא בזה שלא תתחרה בתחרות המטופשת הזאת, אולי תזכה לעדנה דווקא מהקהל שהוא לכאורה לא המצביע הקלאסי שלך. דווקא דרך התרבות והספורט, שנוגעים לכל כך הרבה ישראלים ומשמשים עבורם אסקפיזם מהטירוף המתחולל סביבנו, אפשר יהיה להביא כאן לפיוס.
אם אתה מספיק חכם להבין שמשרד התרבות והספורט הוא משרד שאין מה להתבייש בו, אז עשה בו שימוש נבון. העם הולך ומתפלג, ודווקא לך יש את המשרד שיכול לעצור את הדימום הזה. אנחנו לא צריכים שתקרא צ'כוב, אבל אנחנו גם לא רוצים מלחמות מבוקר ועד ערב כשמדובר בתרבות ובספורט שלנו. את זה יש לנו גם ככה ביום-יום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו