הסוס של דרעי והטעות החמורה של נתניהו

איך שלא מביטים על זה, השורה התחתונה של בג"ץ בעניין אריה דרעי מוצדקת ומחויבת המציאות. משפטית, מוסרית, וכן - גם ציבורית.

קשה לראות כיצד דרעי יפלס את דרכו חזרה לשולחן הממשלה, בשל ההנמקה שעליה מתבססים רוב השופטים, אם לבדה ואם נוסף על עילת הסבירות. כי אין קשר בין המהפכה של אהרן ברק ומתנגדיה לבין השורה התחתונה של פסק הדין ומניעיו.

סלחנות מפליגה של בית המשפט

דרעי מורחק ומשלם עכשיו על כך שהונה את בית משפט השלום, זה שגילה כלפיו סלחנות מפליגה והוציא אותו בעונש קליל מהונאת שלטונות המס שביצע. דרעי משלם על שחשב כי הוא יכול לעבוד על כולם, כל הזמן.

טעות חמורה עשתה הקואליציה של נתניהו, כאשר מצאה לנכון לערוך את הקרב המשפטי הראשון בעידן הרפורמה המשפטית, דווקא בעניינו של עבריין שהורשע בעבר בשוחד, אבל חמור מכל: הערים על נשיא בית משפט השלום בירושלים - השופט שהגן על פסק הדין המקל שכתב במילים נרגשות, דווקא בגלל ההצהרה וההתחייבות של הנאשם לפרוש מהחיים הפוליטיים.

כי כל שופטי ההרכב בבג"ץ, גם שופט המיעוט יוסף אלרון, לא יכלו לספק חנינה למי שמכריז שהוא פורש מענייני ציבור כדי להיחלץ מאימת הדין, ויום למחרת מצפצף על כולם. שני הזרמים של בג"ץ, גם השמרני שבו, לא יכלו לשאת את ההתנהלות הזו. לכן גם אומצה דוקטרינה בסיסית של מניעות משפטית והשתק, שמוציאה למעשה כרטיס אדום לשחיתות ולנוכלות, ללא קשר לכל ויכוח אחר.

חשוב לשים לב שאף אחד מהשופטים לא צעד בנתיב של פסילת החוק שהסמיך את דרעי לכהן, אף שמדובר בחקיקה רטרואקטיבית ופרסונלית בעייתית. נשיאת העליון אסתר חיות, יחד עם עוד כמה שופטים מאסכולת ברק, אמנם לא הצליחו להיחלץ משימוש בקונסטרוקציה המשפטית החביבה עליהם - הסבירות, שמותקפת עכשיו משום שהיא מעורפלת ומסוכנת לשימוש בסוגיות נורמטיביות. אבל גם חיות, שעיגנה את הפסילה בחריגה קיצונית ממתחם הסבירות, ביססה חלק ניכר מנימוקיה דווקא על אותה מניעות והשתק, שעליה הסתמכו שופטי הזרם השני.

תיאוריות משפטיות לא יכולות להגן על שחיתות

בתבונה רבה ברח הזרם השני, בהובלת ברק ארז ושטיין, משתי המלכודות הציבוריות - פסילת החוק ועילת הסבירות. הוא קבע קביעות שכל שופטי העליון מאז קום המדינה היו קובעים, בוודאי משה לנדוי הנשיא המנוח.

קביעות אלה מאחדות כל שופט סביר מכל אסכולה והשקפה ערכית, ולפיהן יש חובת הגינות ותום לב גם מול הרשות כאשר קיימת חשיבות למילים ולהתחייבויות שיוצאות מפיו של אדם - במיוחד כאשר הוא איש ציבור בכיר שנאשם בתיק פלילי ומתחנן בפני השופט שיקל איתו.

חבל שעניינה המוצדק של הרפורמה המשפטית הגיע למבחן ראשון דווקא על הבסיס הנגוע של פרשת דרעי, כי הכישלון של הקואליציה בעניין הזה חמור ומהדהד. אבל אולי טוב שכך: השולחן נוקה, ועכשיו אפשר לעסוק במחלוקות המוצדקות שעל הפרק, ללא תחושת הסיאוב שנלווית למי שמנסה להמציא תיאוריות משפטיות כדי להגן על שחיתות.

כעת גם מגיע מבחנם העליון של אנשים ישרים כמו יריב לוין. ההצהרות הלוחמניות מובנות מצד מי שרוצים לשמור את ש"ס בקואליציה, אבל - נא לרדת מהסוס של דרעי, הוא רק מכביד על התיקון הגדול שיש לבצע.