"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לפיד במכתב ליועמ"שית: "חוק סמוטריץ'" נוגד את החוק

מאמץ לבלימת החוק שיעניק לשר במשרד הביטחון סמכויות במנהל האזרחי • ראש האופוזיציה: "אי אפשר למנות שר נוסף עם אחריות על צה"ל"

0השמעה
סמוטריץ' ולפיד , אורן בן חקון
סמוטריץ' ולפיד, צילום: אורן בן חקון

מפלגת יש עתיד וראש האופוזיציה יאיר לפיד פנו במכתב ליועמ"שית גלי בהרב־מיארה כדי לנסות למנוע את "חוק סמוטריץ'". החוק, שעליו פורסם לראשונה ב"ישראל היום", קובע שניתן להוסיף שר נוסף במשרד הביטחון, שיהיה מופקד על המנהל האזרחי וימנה את מתאם פעולות הממשלה בשטחים ואת ראש המנהל האזרחי.

במכתב נטען כי חוק יסוד: הצבא, לא מאפשר באופן ספציפי מינוי שר אחר שתהיה לו אחריות על חלקים בצבא, בשל סעיף הקובע כי השר הממונה על הצבא מטעם הממשלה הוא שר הביטחון.

לטענת יש עתיד, רבים במערכת המשפט סבורים שהטיעון נכון - ולא מאפשר להפקיד בידי סמוטריץ' סמכויות ישירות על צה"ל. התיקון לחוק לא יצא אל הפועל בינתיים, כך שמדובר בניסיון למנוע זאת מראש - ולהציף את הטענה כי לממשלה אין בעצם סמכות לשנות את חלוקת הסמכויות במערכת הביטחון.

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, צילום: גדעון מרקוביץ'

"ההסדר שנקבע בחוק יסוד: הצבא, ביקש להפריד בין שני מונחים: מרות וכפיפות", הוסבר במכתב של יש עתיד, "המרות על הפעלת הצבא מצויה בידי הממשלה - הממשלה היא בעלת הסמכות להורות על הפעלת הצבא. הכפיפות של הצבא, דרך העומד בראשו - הרמטכ"ל, היא של שר הביטחון.

"היינו, הוראות והנחיות הממשלה נמסרות לצבא דרך שר הביטחון. שר הביטחון הוא הממונה מטעם הממשלה על מימוש ההוראות ועל העברתן לצבא, והוא המעורב בפרטים האופרטיביים של הפעלת הצבא. הוא ולא אחר". עוד נכתב כי "הסדר זה נוגד מושכלות יסוד שהשתרשו בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים. הוא יוצר עמימות ביחס לסוגיה המהותית של יחסי הצבא והדרג המדיני והפעלת הכוח הצבאי.

"כפועל יוצא מההסדר האמור, הרמטכ"ל מקבל את הוראותיו משני 'שרי ביטחון' - האחד מופקד על כל שטחי הארץ, והשני מופקד על שטחי יהודה ושומרון בלבד. השר הנוסף אף הוסמך 'להנחית' קציני צבא בכירים - לרבות קצין בדרגת אלוף - למימוש מדיניותו העצמאית והנפרדת, וזאת בניגוד להוראות הפיקוד העליון".

שר הביטחון גלנט, צילום: אורן בן חקון

ביש עתיד מבקשים מהיועצת המשפטית לממשלה לא לסטות מחוק יסוד: הצבא, ולהנחות את ראש הממשלה ואת שר הביטחון להצר את האפשרות של סמוטריץ' להנחות קצינים ולבצע מינויים בצה"ל.

"כל דרישה קיצונית התקבלה"

מיש עתיד נמסר: "בשל חולשתו של נתניהו ותאוותם של שותפיו הקיצוניים, הם במקרה הטוב בכלל לא שמו לב שהם עוברים על חוק יסוד: הצבא". עוד טענו ביש עתיד כי "נתניהו התגלה כחלש מאוד במשא ומתן. מול כל דרישה קואליציונית, קיצונית ככל שתהיה, הוא התקפל וקיבל אותה, גם אם זאת מנוגדת לחוק. אם נתניהו לא מצליח לרסן את בן גביר וסמוטריץ', יש עתיד תעשה זאת באמצעות הכלים העומדים לרשותה למען הביטחון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר