מינוי אוסנת מארק למנכ"לית משרד המדע משדר זלזול בתפקידים ובמשרדים

כמה מהר הם עברו מהלם הניצחון, תחושת ההתעלות ההיסטורית, אל הנפילה אל יום קטנות. אך לא יום קטנות במובן החיובי של צחצוח רחוב אלנבי במברשת שיניים. לא, זה יום קטנות של זלזול. זלזול וזילות התפקידים והמשרדים שהופקדו באחריותם.

לא כל המינויים למנכ"לים פסולים, כפי שאולי נדמה במבט ראשון. אוסנת מארק יכולה אולי להיות חברת כנסת ואולי גם שרה. אבל אם התשובה לשאלה "מה חדש במדע?" היא אוסנת מארק, אז זאת בעיה. משרד המדע בכל זאת נראה כמו מקום שצריך להיות מנוהל על ידי אדם עם מומחיות מסוימת, עם זיקה לנושא. השר אופיר אקוניס משדר: המשרד שהופקד בידי למרות השם המפוצץ, הוא בעצם חסר חשיבות.

לעומת זה, אי אפשר לפסול מועמד למנכ"ל משרד המשפטים כמו איתמר דוננפלד משום שאין לו הכשרה משפטית. להפך, הוא אדם עם יכולת ניהולית שמבין אמנם את ההקשרים הפוליטיים־משפטיים אך מנותק מהברנז'ה המשפטית. אם אנחנו נותנים אמון ביריב לוין שעומד להוביל מערכה פוליטית קשה, צריך לסמוך על שיקול דעתו.

מינויו של קצין בכיר בחיל האוויר, אסף צלאל, למנכ"ל משרד החינוך מצטרף למינויו של קצין בכיר קודם, יגאל סלוביק, למנכ"ל המשרד בתחילת דרכה של יפעת שאשא ביטון. קצין בכיר זה פתרון זמין וקל, אבל לא פסול אוטומטית. גם מנכ"ל משרד החינוך לא חייב לצמוח במערכת החינוך. עם זאת, דווח שתא"ל צלאל יושאל מצה"ל בעת לחימה בעייתי מאוד, משום שלמנכ"ל משרד החינוך יש תפקיד סופר חשוב דווקא בזמן חירום, כשצריך להנחות תלמידים, הורים ובתי ספר.

מעציב לראות את מירי רגב נכשלת במינוי הראשון שלה, אך גם במקרה הזה החשש לפוליטיזציה הוא דווקא בנציבות שירות המדינה. מה המשמעות של: "מתאים רק לתפקיד מנכ"ל של משרדים בינוניים"?

אבל זילות תפקידי הניהול במשרדי הממשלה משתלבת גם באכזבה מהתנהגותם של חלק מחברי הכנסת של הליכוד מאז הניצחון בבחירות. התחושה שהם משדרים היא שראש הממשלה לא יהיה ראוי לנאמנותם אם לא ייענה לתביעותיהם. כאילו יש להם ממשלה אחרת. הם משדרים חוסר כבוד בסיסי למנהיג אשר החזיר את המדינה אל הפסים. ישראל כ"ץ מסרב לוותר גם כשהיה ברור לו שראש הממשלה רוצה באלי כהן כשר החוץ, וכהן לא הוקפץ מהספסלים האחוריים דווקא. כך גם דני דנון ודוד אמסלם מתנהגים כמי שאינם סופרים את הקואליציה ובעיקר לא את בוחרי הימין שהביאו אותם עד הלום. הזלזול מצידם גורם לזלזול של הציבור בכנסת ובממשלה, ועובר ליחס המזלזל של ביהמ"ש העליון כלפי הממשלה הנבחרת.