כמה מהר השותפים הקואליציוניים של הליכוד עברו כבר לדפוס התנהגותי של יום קטנות, ימי השגרה, כאילו מאז ומעולם הם עמדו ככה בפתח הרכבת קואליציית ימין ימין.
רק אתמול חיכו לנס, לקץ ימי ממשלת לפיד־בנט־עבאס. רק שלשום העריכו כי לאחר העברת התקציב אין סיבה שהספינה הקואליציונית הרעועה, ממשלת השעטנז, כפי שכינה זאת יושב ראש הליכוד, יושב ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, לא תשרוד כהונה מלאה של ארבע שנים. והנה, הסיוט מאחוריהם וגם הבחירות עם התוצאות המדהימות של הכרעה אלקטורלית ברורה. ושוב מפלגת הציונות הדתית שמייצגת נאמנה את הקטטה ההמונית בקייטנת בני עקיבא, מחפשת לעשות צרות.
יש מנהיג פוליטי אחד שעשה את הניצחון הזה אבל בעיני בן גביר וסמוטריץ' הוא לא ראוי ליחס מכבד. הם מאותתים שיעשו לו את המוות כאילו המטרה של יציבות ממשלית של ארבע שנים לא נוגעת להם.
אבל הפעם, החריקות והציוצים של מרכיבי הקואליציה כולל הסכסוכים הפנימיים בליכוד הם כנראה לא יותר מחריקת חצץ במערבל בטון, שנוהג בו ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו. הרכבת הממשלה הנוכחית שונה מהרכבת ממשלות ימין בעבר. הפעם יש רשימה די מסודרת, די ברורה, של ציפיות מצד בוחרי הימין. הדגש הוא על "בוחרי הימין". לאו דווקא מצביעי הליכוד או הציונות הדתית או ש"ס. אלו היעדים הידועים בתחומי ביטחון הפנים וכמה מוקדי רפורמה במערכת המשפט. אלה ברורים לכל. אבל למרות שנושאי הכלכלה כאילו פחות בוערים, הם חשובים ומכריעים לגורל המדינה.
שום דבר לא יכול להתממש במסגרת עוצמתה של ישראל בלי כלכלה חזקה, צומחת, חופשית ויציבה - כלומר, עצירת האינפלציה שיחסית לעולם המערבי היא "נסבלת", אבל עליות המחירים בכמה תחומים בלתי נסבלות.
כל אלה מחייבים התאמה מקצועית ויכולת של שרים להיות מתואמים עם ראש הממשלה. וזה מה שצריך להדריך את המפלגות ואת ראש הממשלה המיועד נתניהו. האיזון בקואליציה העתידית הוא אחר מבעבר. למרות שמספרית המפלגות של הדתיים־חרדים שוות לגודלו של הליכוד, 32-32, הפעם הם לא מחוברים ואין גוש חרדי־סרוגי.
מפלגות ש"ס ויהדות התורה מחוברות הרבה יותר בעבותות של מאבקים מתמשכים לנתניהו ולליכוד. השותף האמיתי לניהול הקואליציה הוא אריה דרעי. הדבר הזה יקל על נתניהו לשים את הציונות הדתית במקומה. מצביעי הימין מצפים למשמעת, להיעדר סחטנות, למען מטרות משותפות. יש לימין הרכב פוטנציאלי טוב.
סמוטריץ' במשרד האוצר נראה בעייתי מבחינת אמון הציבור וכך גם בן גביר בביטחון הפנים. אם אמיר אוחנה מסתמן לתיק החוץ זה אומר שיריב לוין לוקח את המשפטים שזה בדיוק מה שהבוחרים מצפים לו. העולם נכנס לתקופה של סופות קרח ביטחוניות וכלכליות. הרכבת הממשלה צריכה לשקף את האתגרים האלה. אם הממשלה העתידית תיכנס לסחרור של מריבות וכשלים תפקודיים, תקוותו של לפיד לחזור בכוחות מחודשים לא מופרכת.