בעשור האחרון יצאו ראשי המפלגות הערביות נגד הממשלות שבראשן עמד בנימין נתניהו, לא חסכו בביקורת והצהירו על רצונם להפיל את הממשלה. אך כשהוקמה "ממשלת השינוי" לפני שנה וחצי בשיתוף מפלגה ערבית - לראשונה מאז קום המדינה - המשיכו חד"ש, תע"ל ובל"ד באותו הקו בדיוק. מתברר שהם מתנגדים לכל ממשלה באשר היא, אם נתניהו עומד בראשה ואם האלטרנטיבה שלו.
"נעלה את אחוז הצבעה במגזר הערבי". איימן עודה לאחר פיצול הרשימה המשותפת // אמיר אטינגר
מדובר באבסורד. הרשימה המשותפת בעד הנגד ונגד הבעד - אופוזיציה לנצח. זו פוזיציה שיוצרת בלבול בקרב האזרחים הערבים, שרובם רוצים להיות חלק מהמשחק הדמוקרטי, להשתלב במנגנון קבלת ההחלטות במדינה ולהיאבק במפלגות הימין שמנסות לדחוק את הערביות לשוליים.
אמנם דעת הקהל של הרוב היהודי בשני העשורים האחרונים התאפיינה בנטייה פוליטית ימינה, אך מנהיגי הציבור הערבי לא השכילו להבין את הכוח שיש בידיהם לקבוע את זהות הממשלה. המשחק האגואיסטי והאינטרסים האישיים הצרים תרמו לשפל חסר התקדים שאליו הגיע הציבור הערבי, בכל הקשור להשפעתו הפוליטית.
ככל שהייצוג הערבי גדל, כך המפלגות הערביות הסתכסכו בינן לבין עצמן וירדה מידת ההשפעה הפוליטית שלהן. עכשיו, אחרי שהתבררו תוצאות הבחירות שאנשי המשותפת רצו בקיומן כשתמכו בפיזור הכנסת, הם מוצאים את עצמם במציאות חדשה ולא נעימה מבחינתם. הם אולי חשבו שכך יעבירו את המסר שהם לא בכיס של לפיד (וודאי לא של בנט) וישלחו את מנסור עבאס לביתו, אבל הם קיבלו עבאס חזק יותר ובן גביר אחד, שכבר לא יצעק מספסלי האופוזיציה אלא ימונה לשר בממשלה - שמולו יצטרכו לעבוד ולקיים פגישות עבודה(!).
ח"כ אחמד טיבי מבריח מעוכב מהמשטרה בירושלים
במדינה מתוקנת מנהיגים פוליטיים שטועים צריכים לקבל על עצמם את האחריות, להחזיר את המפתחות ולהסתלק. אך סאמי אבו שחאדה, איימן עודה ואחמד טיבי - שלושת ראשי המפלגות שגרמו במו ידיהם לשובו של נתניהו לכס השלטון - לא מוכנים לקבל אחריות, ומסתפקים ב"אכלו לי, שתו לי".
מרעיון "מדינת כל אזרחיה" תישאר רק מזכרת, כיוון שאבו שחאדה נותר מחוץ לכנסת ומפלגתו צפויה להתאדות מהר מאוד. לטיבי, שכבר רבע מאה נמצא בכנסת עם מפלגה משפחתית, אין מי שיבוא עימו חשבון או יבקר אותו. ואף שלקח רשימה עם 15 מנדטים וריסק אותה, לא יעלה בדעתו של עודה לשלם את המחיר ולהתפטר.
הציבור הערבי תקוע היום עם פוליטיקה פופוליסטית, ישנה ופחדנית, ולא פחות גרוע מזה - הוא נותר עם מנהיגים שלא מוכנים לקבל אחריות ולמסור את המושכות לדור הצעיר. המצב הזה עלול להוסיף תסכול ולדכא את הרצון להצביע בעתיד, ויאפשר לימין לדחוק הצידה חמישית מאזרחי המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו