סקר: הציבור לא חושב שהמצב הכלכלי מעניין מספיק את המפלגות

הנתונים מעלים - הציבור מרגיש שהנבחרים מנותקים: בעוד כשבועיים וחצי ישראל תלך לבחירות בפעם החמישית בתוך ארבע שנים. סקר שיזם ארגון "לתת", אשר תוצאותיו הגיעו לידי "ישראל היום", לקראת היום הבינלאומי למיגור העוני אשר יצוין בשני, מעיד כי הציבור הישראלי מוטרד מאוד מסוגיית יוקר המחיה, ומהפערים הכלכליים והחברתיים.

האם הפעם, בניגוד לפעמים קודמות, סוגיות אלה יכריעו את הבחירות יותר מאשר סוגיות מדיניות וביטחוניות ויהוו משקל בהחלטה עבור מי לשים את הפתק בקלפי? מדינת ישראל מאופיינת בשיעורי עוני ופערים חברתיים מהגבוהים במערב, והוועדה למלחמה בעוני כבר המליצה להשקיע 7 מיליארד שקלים בשנה כדי לצמצם את שיעור העוני בישראל, כך שיהיה דומה לשיעורו במערב.

למרות זאת, הטיפול בבעיית העוני ואי־הביטחון התזונתי אינו נמצא בסדר העדיפויות הלאומי, אין תוכנית ממשלתית סדורה לטיפול בנושא ואין גוף אחד שמתכלל את הטיפול בעוני. כדי לבחון את תפיסות הציבור הרחב בנוגע לקשר בין הנושאים החברתיים לדפוסי ההצבעה שלהם בבחירות יזם ארגון לתת סקר בנושא. הסקר בוצע במהלך חודש ספטמבר על ידי מכון Rotem ar בראשות ד"ר אריה רותם ומרים חונן, בקרב 502 נדגמים בני 18 ומעלה המייצגים את כלל האוכלוסייה בישראל, וטעות הדגימה בו היא 4.5%+/-.

כ־14%: הממשלה מנותקת

בתשובה לשאלה "מהו הנושא העיקרי שיגרום לך לבחור במפלגה מסוימת ומהו הנושא השני", בחרו 52.6% מהמשיבים את סוגיית יוקר המחיה והנושאים הכלכליים כאחד משני הנושאים העיקריים. בפער ניכר אחריהם ציינו 22.5% מהנשאלים את העוני והפערים החברתיים כאחד משני הנושאים העיקריים, ו־21.3% מהנשאלים בחרו ביושרה, בשקיפות ובמנהיגות כאחד משני הנושאים העיקריים אשר יגרמו להם לבחור במפלגה מסוימת. רק לאחר מכן נבחרו נושאי ביטחון הפנים, המדיני־ביטחוני, דת, הסכסוך הישראלי־פלשתיני, חינוך, בריאות ועוד כאחד משני הנושאים העיקריים אשר ישפיעו על ההחלטה באיזו מפלגה לבחור.

66.3% מהנשאלים ציינו כי הרצון להפחית את יוקר המחיה בישראל ישפיע במידה רבה או רבה מאוד על נכונותם ללכת לקלפי ביום הבחירות. 61% מהנשאלים העידו כי התחייבות מפורשת של מפלגה מסוימת לטפל בבעיית העוני, בפערים החברתיים וביוקר המחיה תהווה שיקול עבורם לבחור בה בבחירות הקרובות לכנסת. מפילוח הנתונים על פי גילים עולה כי הדבר משמעותי במיוחד בקרב בני 34-18, כאשר 74% מהנשאלים בגילי 24-18 ו־68.2% מבני 34-25 ענו בחיוב על שאלה זו.

שליש (33%) מהמשיבים סבורים כי הסיבה שבגינה אין תוכנית ממשלתית לאומית לצמצום העוני היא סדרי עדיפויות שבעטיים המשאבים מושקעים בתחומים אחרים. יותר מרבע מהנשאלים (26.7%) חשבו כי הסיבה לכך נעוצה באינטרסים פוליטיים, וכשביעית (15.3%) סברו כי הממשלה פשוט לא מעוניינת לטפל בבעיה, או לחלופין סבורה כי הנושא אינו באחריותה. 13.9% סברו כי הממשלה לא מודעת להיקף ולמשמעות החיים בעוני - כלומר, מנותקת.

תוצאות הסקר מעידות כי שום מפלגה או מנהיג אשר נתפסים ובולטים כחברתיים באופן מובהק יותר מאחרים. שתי המפלגות אשר נתפסות כמי שדואגות באופן הטוב ביותר לשכבות המוחלשות ולטיפול בעוני הן הליכוד, עם בחירה של 12.4% מהנשאלים, ויש עתיד עם בחירה של 9.8% מהנשאלים. אחריהן, בדירוג יורד: הרשימה המשותפת, ש"ס, העבודה, המחנה הממלכתי, מרצ, עוצמה יהודית, רע"מ, יהדות התורה, ישראל ביתנו, הציונות הדתית והרוח הציונית.

עם זאת, יותר משליש (35%) מהנשאלים ציינו כי אינם יודעים איזו מפלגה דואגת בצורה הטובה ביותר למוחלשים. לשאלה מיהו יו"ר המפלגה אשר נתפס כחברתי ביותר עולה תמונה דומה: 12% מהנשאלים בחרו בבנימין נתניהו ו־10% בחרו ביאיר לפיד, כך שלא ניתן להצביע על ראש מפלגה שנתפס באופן מובהק כחברתי יותר. אחריהם ברשימה בסדר יורד, ועם פחות מ־6.6% - איימן עודה, מרב מיכאלי, איתמר בן גביר ואריה דרעי (שני האחרונים עם 5.2%). גם בשאלה זו מעל לשליש (34.5%) מהמשיבים ענו שאינם יודעים.

86.9% מסכימים לכך שהממשלה תקצה 7 מיליארד שקלים בשנה למלחמה בעוני, גם בידיעה כי הדבר יבוא על חשבון טיפול בנושאים אחרים.

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת: "כששואלים את הציבור על מה הבחירות עולה תשובה ברורה. יוקר המחיה והנושאים הכלכליים הם הנושא העיקרי שמעסיק את אזרחי ישראל, גם מכירים בחשיבות של הטיפול בעוני ובפערים החברתיים. עם זאת, נראה כי במציאות הפוליטית הנוכחית, אין מפלגה או מנהיג פוליטי אשר נתפסים בעיני הציבור כחברתיים או ככאלה שדואגים לשכבות המוחלשות. כנראה טרם הגיעה העת שבחירות בישראל יוכרעו על נושאים חברתיים–כלכליים, אבל החשיבות שמקנים כ 75% מהציבור להצבת יעד לצמצום העוני ורוב מוחלט שמסכים להקצאת המיליארדים הדרושים לטיפול בבעיה במסגרת סדר העדיפויות הלאומי, מלמדים כי אנחנו בדרך לשם".