מנכ"לית משרד ראש הממשלה: "לא פחות טובה מכל הגברים שכיהנו בתפקיד"

יותר מ־20 תצלומים תלויים בכניסה ללשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובהם פרצופים מוכרים כמו של אביגדור ליברמן, שמעון שבס או משה ליאון. לכולם מכנה משותף אחד - כולם גברים. נעמה שולץ, האישה הראשונה בתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, נעמדת ליד התמונות בביטחון ועם דעה ברורה.

מה הרגשת כשראית את הקיר הזה בפעם ראשונה?

"כשנכנסתי לתפקיד התמונות לא היו פה, כי המקום היה בשיפוצים. את הבום חטפתי כשבוקר אחד הגעתי וראיתי אותן תלויות. אני יודעת שאני המנכ"לית הראשונה, אבל כשרואים את זה מול העיניים זה אחרת".

מה חשבת?

"קודם כל שהגיע הזמן, וגם - כמה אמיץ הוא ראש הממשלה שמינה אישה בפעם הראשונה לתפקיד הזה. הרקע שלי שונה משל מנכ"לים אחרים שהיו פה. אני באה עם רגליים על הקרקע, מהשטח, לא מעולם העסקים. אני יותר צבעונית ממה שהיה פה לפני כן. זו זכות ענקית".

ואחרי שעברנו את הקטע של "אישה ראשונה בתפקיד" - עד מתי נעשה ראיונות כאלה של "אישה שהגיעה רחוק"?

"היה לי כנס בנושא 'אישה פורצת דרך' ואמרתי שכל עוד יזמינו אותי לכנסים של אישה פורצת דרך אדע שלא סיימנו את העבודה. אני לא פחות טובה מכל הגברים שתמונתם תלויה כאן על הקיר, ועצוב שמינוי כזה קרה רק עכשיו. צריך להגיע למצב שבו נשים בתפקידים בכירים זה הסטנדרט. היום כדי להיות אישה בתפקיד בכיר את צריכה להיות הקרם של הקרם. כדי להיות גבר בתפקידים כאלה אתה צריך דופק, מוטיבציה וקשרים".

מאגודת הסטודנטים ליש עתיד

שולץ (46) - נשואה ליאיר, טייס במשטרה, ואמא לדניאל (16), לנעם (14) ולאופיר (12) - החלה את דרכה אי אז ב־1996 כחברה פעילה באגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן החליטה לקחת הפוגה מהעולם הפוליטי וחזרה אליו ב־2012 עם הקמת מפלגת יש עתיד.

"הייתי אחרי הלידה השלישית. חיפשתי לעשות משהו משמעותי. החיידק מהאוניברסיטה התחיל לבעבע בי שוב. לפיד הודיע שהוא מצטרף לפוליטיקה, וזה מה שחיפשתי".

היתה לכם היכרות מוקדמת?

"מקריאה של הטורים שלו ב'ידיעות אחרונות'. בגלל זה התחברתי אליו. הוא אומר את מה שאני חושבת. אבל לא הצלחתי להגיע אליו מהר. חיפשתי מישהו שמכיר מישהו, שלחתי קורות חיים, בסוף אמרתי לדני וסלי (כיום ראש הסגל של לשכת ראש הממשלה) 'אתם עושים טעות. יש לי זמן, טלפון ורכב. תגידו איפה אתם נמצאים'. בהתחלה עזרתי לארגן חוגי בית, אספתי שאלות, טלפונים, עבודה שחורה, אבל הייתי מרוצה. אחר כך כבר הגיע מייל מראש הממשלה שבו הוא כתב לי 'לאן שאני הולך את הולכת איתי', וככה המשכתי איתו למשרד האוצר.

"היתה קדנציה חשובה, אינספור פעמים צבטתי את עצמי להאמין שאני במקום הזה שמתקבלות בו ההחלטות, שעושים בו שינויים, שכותבים בו את החדשות. הרגשתי משמעותית, ושאני משנה בכל יום - פעם זה ניצולי שואה, פעם בעלי עסקים. הקפדתי לענות לפניות הציבור באופן אישי כדי להכיר מצוקות של אנשים".

"וייב" טוב עם הערבים ועם הרב

שולץ מתעקשת לאורך כל השיחה להפריד בין הפוליטיקה לבין תפקידה, שאותו היא רואה כמקצועי נטו. אבל במדינת ישראל היכולת להפריד בין הפוליטי למקצועי כמעט חסרת סיכוי. וזה קרה גם לה, כאשר נשלחה מטעמו של לפיד לנסות להרגיע את איומי הפרישה של רע"מ מהקואליציה.

"מתחילת הדרך בחרתי אפיק מקצועי, זה נכון לי, שם רציתי להיות. גם הסיפור עם הערבים הוא מקצועי. מדובר בחמישית מהאוכלוסייה שצריך להתייחס אליה. הבטחנו להם הבטחות, העברנו החלטות ממשלה והיה צריך לבצע אותן, זה כל הסיפור. הכל היה סביב יישום החלטת ממשלה. זה שהנושא נצבע בצבעים של אתנן פוליטי או עסקאות, זו טעות. זה לא מה שהיה".

זה בדיוק מה שהיה - הם איימו לפרק את הממשלה, ושלחו אותך לפרק את האיום. זה הכי פוליטי שיש.

"נשלחתי לראות איך אפשר לקדם את החלטת הממשלה שהיתה תקועה. זה מקצועי".

בעניינים מקצועיים קובעים פגישה מראש, יושבים במשרד בנחת. לא נוסעים בדחיפות ב־11 בלילה לכפר קאסם, לא?

"היו המון דברים שנתקעו בסחבת ממשלתית מכל מיני סיבות. לא מסיבות סקסיות, לא באתי ועשיתי קסם, ממש עבודה בשוחות. לפתוח חסמים, להבין איפה הדברים תקועים, מה אפשר לשחרר, מה אפשר להבטיח ומה לא".

פורסם שהבטחת להם עוד 40 מיליון שקלים.

"מה שהבטחתי היה מה שהובטח במסגרת החלטות הממשלה. אני מבינה שהיה צורך להפוך את זה למלחמה פוליטית, אבל זה לא זה. אם זה היה עניין פוליטי היו שולחים גורם פוליטי".

את יכולה להבין למה זה התפרש שבאת עם צ'ק פתוח?

"זה התפרש ככה כי כמו שקורה עם תפיסות לגבי המקום של נשים, קורה גם לגבי ערבים. צריך להתייחס אליהם כחלק ממדינת ישראל, כשווים בין שווים. כשנפגשתי עם המתמחים אף אחד לא כתב שזה משהו חריג או מיוחד. ככה צריכים להתייחס גם לערבים".

היועצת המדינית של נפתלי בנט, שמרית מאיר, אמרה שנשלחת עם צ'ק פתוח. כעסת על זה?

"לא. לא עבדתי מולה, לא היתה לי אינטראקציה איתה".

ועדיין, באה יועצת קרובה של ראש ממשלה ומספרת מה שקורה מאחורי הקלעים.

"היא אמרה מכלול של דברים בכתבה, שלדעתי העידו על המקום שבו היא נמצאה באותו רגע ולא על איפה שאני נמצאת. היא עזבה את המשרד".

לא חשת שנשלחת עם צ'ק פתוח כדי לתת פתרון פוליטי?

"נשלחתי עם הרבה אחריות מקצועית וביצעתי מה שצריך לבצע בכפוף לאג'נדה של ראש ממשלה ולערכים שאני חיה איתם בשלום".

פורסם שניהלתם משא ומתן עם אחמד טיבי תמורת שיתוף פעולה בכנסת וכללתם בו הטבות בסך 200 מיליון שקלים במה שזכה לכינוי "כבישי טיבי". אמת?

"אין דבר כזה".

סמוטריץ' אמר שכבישי טיבי הם סעיף אחד מתוך שבעה, שנרשמו בכתב יד על הפתק הצהוב של טיבי.

"הכחשתי באותו רגע. לא כתבתי פתק, שום דבר. אין לי קשר לזה. לא היה לי כלום".

נראה שיש בינך לבין נציגי הציבור הערבי "וייב" טוב.

"אני ערבייה, נולדתי בבגדד", היא אומרת בחיוך, "ובשיא הצניעות, יש לי וייב טוב עם הרבה אנשים. ישב אצלי לאחרונה הרב יצחק שפירא, היה לנו גם וייב טוב. ישבה ריי ביטון, מנהיגת המתמחים, וגם איתה היה וייב טוב".

קיבלת עוד פרויקט מסובך לטפל בו - ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי. מה היה שם?

"היו לה הרבה דרישות. התחלנו לעבוד, אבל מכיוון שהרגשתי שזה לא בעולמות המקצועיים אלא עניינים יותר פוליטיים, לא טיפלתי בזה והעברתי הלאה".

מה היה שם?

"מה שהיא אמרה בקולה הוא האמת - שאת רוב מה שביקשה היא לא קיבלה. מה שבעולמות המקצועיים לא היה אפשר להסדיר לא נתנו - מלגות, תקציבים. ברגע שהרגשתי שזה יוצא מהאזור המקצועי לפוליטי, אמרתי לראש ממשלה שזה העניין. לא היו לי הכלים לסייע לה".

כסף? הערך מגיע ממקומות אחרים

העבודה התובענית במשרד ראש הממשלה גובה מחיר משפחתי, וכשנכנסה לתפקיד היה ברור לשולץ שבעלה צריך לתת כתף ולהיות יותר בבית. "הילדות היו בנות שנתיים, 4 ו־6. הוא עזב את העבודה כמנהל שיווק בחברת סטארט־אפ וחיפש משהו שיאפשר לו להיות יותר בבית. הפך להיות טייס במשטרה. זו עבודה במשמרות, בלילות, מאפשרת יותר זמן בית. למעשה, ממאי 21' אני לא בבית. סיימנו מו"מ קואליציוני, התמניתי למנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי והתמסרתי לתפקיד. הייתי פה כל יום מהבוקר ועד הלילה, וכך גם עכשיו".

איך נראה סדר היום שלך?

"אני משתדלת לצאת ב־7 וחצי בבוקר כדי לראות את הילדות, גונבת עשר דקות קפה עם אחותי ואז באה למשרד ומסיימת את היום בסביבות 11-10 בלילה, אבל כיף לי ואני מרגישה משמעותית".

ואיך הבנות עם זה?

"מחזיקות רגשות מורכבים, מאוד גאות. הגדולה שלי מעורבת, פעילה חברתית, נמצאת בהפגנות לא משנה על מה, מחוברת לעולם של עשייה. וגם כועסות ומתוסכלות. לא עושות לי הנחות כשהן צריכות אותי".

למשל?

"כשביידן היה פה וישבנו בפגישות איתו הטלפון לא הפסיק לצלצל מהבת הקטנה. היא כותבת לי 'אמא, אני יודעת שאת עם ביידן, אבל גם אם היית ראש הממשלה הייתי מצפה שתעני לי לטלפון'".

מה קרה?

"משהו שקשור לבת־מצווה, ועם כל הכבוד לביידן - כשהן צריכות משהו זה לא משנה מי אני, מה אני ומה אני עושה. הן צריכות אותי. במשרד האוצר הייתי בוכה כשאני יודעת שהבת שלי צריכה אותי עכשיו. זה היה בלתי אפשרי".

למעשה, יאיר בעלך ויתר על המקצוע שלו בשבילך.

"חד־משמעית. היה לו אדיר בעבודה שלו, בדיעבד גם הרבה כסף, אבל שנינו לא בעולמות של הכסף, שנינו עובדי מדינה, הערך שלנו מגיע ממקומות אחרים".

הוא בבית כשאת בעבודה, וכשאת מגיעה הוא יוצא. איך מחזיקים זוגיות ככה?

"זה מחזיק יותר זמן. כל הזמן מתגעגעים, כל הזמן רוצים להיות ביחד. אנחנו נשואים 16 שנה. לפני זה עוד היה סיפור של חיזור ארוך, אני חיזרתי אחריו".

מעניין, ספרי פרטים.

"התאהבתי בו. הייתי דיילת והתגלגלתי עם חברים למסיבה של טייסים. הכרנו שם, יצאנו פעם אחת ואמרתי לאמא שלי בסוף הדייט 'תגידי לי מזל טוב, מצאתי את בעלי'. נסעתי לניו יורק, ואחרי שלושה שבועות הוא אמר לי 'לא התגעגעתי אלייך' ונפרד ממני. אבל ידעתי שהכרתי את בעלי, הייתי מאוד משימתית. "פעלתי באסטרטגיה של לשחרר אותו, לא היינו בקשר. אמרתי לעצמי שמה שצריך לקרות יקרה, אבל ידעתי שזה הבן אדם בשבילי.

"אחרי חצי שנה פגשתי אותו באוניברסיטה, והוא סיפר לי שהוא בזוגיות. אמרתי לעצמי שזה בול הזמן לחזור להיות בקשר. הוא לא יחשוב שאני עד כדי כך שרוטה, שיש לי כוונה. חזרנו להיות בקשר והפכנו לחברים הכי טובים".

ואיך זה התפתח לקשר רומנטי?

"היה לו יום הולדת 30, עשיתי לו מסיבה, אפילו הזמנתי את כל הבחורות שהוא יצא איתן. מדובר בעשרות... אמרתי לו למחרת, 'אני לא יודעת מה אתה מחפש, אני יודעת שאני חיפשתי אותך. מקווה שיבוא היום שתחזור אלי ותגיד 'מצטער, עשיתי טעות'. באותו הערב הוא חזר ואמר 'עשיתי טעות'. אני לא אוהבת את הסיפור הזה כי אין לו מוסר השכל".

בטח שיש - נחישות.

"באותה מידה זה יכול היה להיות פאתטי מאוד. אבל נחישות, כן. סבבה".

למה לי פוליטיקה?

שולץ (אלדד לפני החתונה) נולדה ברמת גן, נכדתו של הרב דוד שמש, הרב הראשי הספרדי של בני ברק שנהרג בתאונת דרכים. הוריה עברו לתל אביב, והיא מספרת ש"היה צריך לבחור בין יד אליהו לרמת אביב. ההורים שלי - כרמלה ושוקי, שבלעדיהם לא הייתי מגיעה לעשירית ממה שאני כיום - גרים מאז ועד היום בשכירות ברמת אביב. אבא היה נהג אוטובוס ואז סוכן נסיעות ועכשיו עוסק ביבוא מזון. אמא שלי עובדת כל חייה בבית התפוצות".

היא למדה בבית ספר יסודי ברמת אביב ומשם המשיכה לתיכון אליאנס. היתה בצופים, ובצבא שירתה כמש"קית חינוך בלוט"ר. "כשהשתחררתי לא עשיתי טיול גדול בחו"ל כמו כולם. לא היינו משפחה עם כסף. נרשמתי ללימודים, ופיציתי על זה כשעבדתי כדיילת באל על במשך שבע שנים. אז ראיתי עולם. זה הפך אותי לאשת העולם הגדול, מזו שאין לה כסף לחו"ל לזאת שנמצאת בכל מקום".

בהמשך למדה מדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. "הייתי פעילה פוליטית, מעורבת בהפגנות. ב־96' הייתי נציגה של החוג למדע המדינה באגודת הסטודנטים. כשהייתי פעילה בתא מפלגת העבודה אחד היועצים אמר לי 'את תהיי דליה איציק הבאה'. אמרתי לעצמי שאם זו הפוליטיקה, אני לא רוצה את זה. הרגשתי שמה שרואים בי זה אישה עיראקית. הרגשתי שאני מעבר לאישה עיראקית, ואין לזה קשר לדליה איציק, שאותה אני מאוד מחבבת".

אז את ישראל השנייה.

"לא הרגשתי תחושת אפליה או קיפוח אף פעם. לא היה לנו כסף בבית, אבל לא קישרתי את זה לעדתיות. תמיד הייתי מבקשת הנחה בכל מקום, אבל לא חשבתי שזה קשור לעדתיות. היו לי מריבות עם סבתא ז"ל. היא אמרה 'אתם גרים בשכונה של אשכנזים', ואני הייתי אומרת שאין דבר כזה, לא מתייחסים לזה בכלל. דווקא בשנים האחרונות, כשהתחילו להזמין אותי לאירועים, הבנתי את החשיבות שבלהגיד 'אני אישה, אני מזרחית', אבל אף פעם לא אמרתי את זה.

"אני מבינה שיש מקומות שחיים את זה למרות שאני לא גדלתי ככה. אני מרגישה צורך להגיד 'אפשר לעשות הכל'. יש מקומות שבהם הנושא העדתי חי ובועט, אי אפשר להתעלם ממנו. אני לא חוויתי את זה. אולי אלה הגנות שאני שמה על עצמי".

ספרי על הפגישה עם ביידן בירידה שלו מהמטוס בנתב"ג.

"היתה שם בעיקר נחישות גדולה של ראש הממשלה, שלא עניין אותו הפרוטוקול ואמר שלא יהיה מצב שיירד נשיא ארה"ב מהמטוס ולא תקבל אותו אף אישה. אין ממש דבר כזה שמנכ"לית משרד ראש ממשלה נמצאת שם ומקבלת את הנשיא. היתה ממש מריבה גדולה עד לרגע האחרון, ראש הפרוטוקול מרט את שערות ראשו. בדרך לשטיח ראש המל"ל אומר לי 'תגידי, כמה זה חלטורה? איפה השם שלך על השטיח?'. אמרתי לו 'תזרום'. לא היה שם, אבל נעמדתי".

את אומרת: תתייחסו אלי כאשת מקצוע טובה, אבל הנה - הלכת לקבל את ביידן על תקן "אישה".

"לנראות יש ערך. כל ילדה בישראל ראתה שעומדת אישה צעירה על השטיח ומקבלת את הנשיא. זה עושה שינוי, זה נותן לבחורות מקום לשאוף אליו".

ואיך היה המפגש עם נשיא ארה"ב?

"ראש הממשלה הציג אותי, והנשיא האמריקני היה מאוד חביב. החלפנו 'נעים מאוד להכיר', וזהו. מאוד התרגשתי. זה רגע עם משמעות סמלית גדולה. הילדות שלי היו בעננים".

טיפלת גם בסוגיית המתמחים, אמרת להם שהרופאים הוותיקים חושבים שהם מפונקים.

"אפשר להגיד על כל דבר 'פעם היה אחרת'. אפשר להחזיק זאת כאמת מוחלטת ולהיאחז בזה. נכון שיש ערך במשמרות ארוכות, להיות ולראות פרקטיקה. אבל בשורה התחתונה נשלחתי לנסות לראות איך עוזרים להגיע למצב שמאפשר להסתדר. המתמחים חיו בתחושת החמצה".

שר האוצר לא אהב את ההסדר שחתמתם עליו.

"הוא חלוק לגבי הדרך, הוא לא חלוק על כך שצריך לקצר תורנויות".

יכול להיות שנכנעתם מהר, כי זו תקופת בחירות ולא רציתם מחאות נגדכם?

"לא חושבת כך. זה תהליך ארוך וצודק. אלו חלק מהערכים שאיתם באנו".

מה תעשי כשתהיי גדולה?

"אני כבר גדולה. אם הייתי צריכה לכתוב את התסריט של החיים שלי, לא יכולתי לכתוב אותו טוב יותר. כדי לא להרוס אני אתן לחיים להמשיך".

רוצה פוליטיקה?

"לא".

לא רוצה להיות ח"כית ביש עתיד?

"לא, זו לא הפלטפורמה הנכונה לי. מרגישה שיותר נכון לי - לאישיות שלי ולמה שאני יודעת לעשות - להישאר בעולם הביצועי".