"מתוסכלים מהפוליטיקה": כיצד פרישת בל"ד מהמשותפת תשפיע על המצביע הערבי?

מאחורי הדרמה הפוליטית שיצר פיצול הרשימה המשותפת מסתתר ייאוש מהפוליטיקה ומהמצב ברחובות • סיור בערים הערביות מגלה חילוקי דעות עמוקים • אבל האם האכזבה דווקא תגדיל את שיעור המצביעים?

חברי בל"ד לאחר סגירת הרשימות , אורן בן חקון
חברי בל"ד לאחר סגירת הרשימות, צילום: אורן בן חקון

אם לשפוט על פי הקולות בשטח ברחוב הערבי, היציאה של בל"ד מהרשימה המשותפת - מעוררת סערה. נכון, יש מי שמאמינים שמדובר בהחלטה פוליטית ראויה שעשויה לגרור אחר בל"ד את הציבור הניצי, האנטי-ציוני, אבל התרשמנו שהרוב אינו כזה.

גם אם הסקרים מראים כרגע ששיעור ההצבעה עלול להיות נמוך משמעותית מפוטנציאל המנדטים, ייתכן שדווקא בהפוך על הפוך - האכזבה מהפיצול ושביעות הרצון מכניסתה של רע"מ לממשלה - יגדיל את שיעור המצביעים.

בשוק שוקק החיים בואדי ניסנס שבחיפה – העסקים כרגיל. ריח התבלינים, והמנאיש (פיתה עם זעתר) חזק מריח הבחירות. המוכרים בשוק מחזיקים בדעות חלוקות על הפיצול בין בל"ד לרשימה המשותפת. במכולת של עותמאן זועבי מתעורר ויכוח משפחתי. "אחרי ההתפצלות הזו ואחרי הבחירות חייבים לחזור ביחד כל המפלגות כולל רע״מ ולהתאחד למפלגה אחת", מייחל האב. "היום הכל אינטרסים. העקרונות נעלמו מזמן. לפני ארבעה חודשים הודיעו על בחירות, ומאז לא הצליחו לגבש את עצמם ככוח אחד".

יצליחו להביא את המגזר לקלפי? עודה וטיבי (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

הבן מוחמד מצטרף לשיחה ואומר: "מבחינתי שכולם לא יעברו את אחוז החסימה. אולי אז הם יקימו מפלגה אחת עם כוח צעיר". האב מוסיף: "אנחנו גרים כאן במדינה וצריכים להשתלב בכל משרד ממשלתי. אי אפשר להתעלם מהחברה הערבית".

בהמשך אנחנו פוגשים ביעקוב עיד, פנסיונר שכבר עבר כמה מערכות בחירות בחייו. הוא יושב בכניסה למאפיית פאטמה ומעשן סיגריה. כמו בכל בחירות, גם אותו תמצאו בקלפי, אבל אין בכוונתו להצביע למפלגות הערביות והייאוש מהפוליטיקאים במגזר ניכר בדבריו. למי כן? הוא מסרב לומר. "זה הכל אינטרסים של כסאות", הוא מפטיר. "המנהיגים האלו דואגים רק לעצמם ולמי שסביבם. השאר לא מקבלים כלום".

על חברי הכנסת הערבים אמר: "החברה הערבית הולכת לתהום. רואים את המנהיגים חברי הכנסת רבים בינם לבין עצמם, מקללים אחד את השני, ומי שאוכל אותה בסוף הם האזרחים הערבים. מה זה משנה שהתפרקו? גם ככה הם לא רוצים להצטרף לשום ממשלה. הם תמיד אנטי. לחמם כיסאות זו לא חוכמה. לדאוג לחברה שממנה באת - זאת הצוואה".

יעקוב אומר ששנים רבות הוא לא מצביע לרשימות הערביות. "כואב על המצביעים שלהן שהם מפלגים אותם עוד ועוד ובאותו הזמן הם נהנים ממשכורות וג׳ובים. אם היו מאוחדים, היינו מגיעים ל־80 אחוזי הצבעה בחברה הערבית ואז יהיו 20 חברי כנסת - זה כוח פוליטי חזק מאוד״.

"כואב על המצביעים שלהם שהם רק מפלגים ביניהם" (להמחשה), צילום: אורן בן חקון

לא מצביעים לערבים

אחרי ארבע מערכות בחירות רצופות בתוך שלוש שנים ברחוב הערבי מידת ההתעניינות בבחירות יורדת. רוב העוברים והשבים לא מעוניינים לדבר על פוליטיקה. לא ברור מה זה אומר על שיעור ההצבעה הצפוי.

בחנות החמוצים אנחנו פוגשים את רימון עיסא. כל חייו שירת במשטרה עד שיצא לפנסיה. לדבריו - הצעד של מנסור עבאס היה חשוב ומשמעותי מבחינתו. "כל המנדטים שלא תביא לא נחשבים אם אתה לא נכנס לממשלה", הוא מסביר, "מי שרוצה להשפיע חייב להיכנס לממשלה. ברשימה המשותפת תמיד נשארים בחוץ, אז אני לא מצביע להם, אף פעם לא הצבעתי להם".

לפתע מתערב עובר אורח: "טוב שמפלגת בל״ד חזרה לעצמה ומתמודדת לבד. אנו עוד נהיה הפתעת הבחירות. יש לנו פעילים בכל הארץ ועוד נפתיע את כולם״, הוא אומר.

"כל המנדטים שלא תביא לא נחשבים אם אתה לא נכנס לממשלה", רימון עיסא, תושב ואדי ניסאנס, צילום: אורן בן חקון

אנחנו עוזבים את ואדי ניסנאס ועושים את דרכנו לשפרעם שבה שיעור ההצבעה בבחירות האחרונות עמד על 44 אחוזים. רע"מ קיבלה כמעט 20 אחוז מהקולות. הרשימה המשותפת - 53 אחוזים. דווקא ליברמן חזק כאן עם 11 אחוזים. חמד עאמר, מקום שישי בישראל ביתנו, מתגורר בשפרעם.

בין סמטאות שכונת דבאר אלקניס אנחנו פגשים בעלאא, שדוגל באחדות. "הפיצול - זאת בושה", הוא מרעים. "כל אחד חושב את עצמו מנהיג והפעילים משלמים לאנשים שיצביעו. ההתפצלות הזאת לא טובה. היא תביא ארבעה מנדטים לחד"ש ותע"ל ולארבעה לרע"מ - במקום שתהיה מפלגה אחת גדולה. במקרה כזה נקבל 20 מנדטים ונקבע את סדר היום הציבורי".

"אני מעדיף את הימין על המפלגות הערביות" עלאא משפרעם מפתיע, צילום: גיל אליהו, ג'יני, משה שי

גם עלאא לא יצביע הפעם למפלגות הערביות. "אני מעדיף את הימין", הוא מפתיע. "ממילא המפלגות הערביות לא עזרו לנו בכלום. תקציבים אנחנו מקבלים בחסד ולא בזכות. מבחינתי כל מפלגה ערבית צריכה להיכנס לממשלה. אין לי מדינה אחרת. הילדים שלי לומדים כאן. העתיד שלי נמצא כאן. שיתאחדו ושידאגו לנו".

לפתע מגיע ראש העירייה, עורסאן יאסין. הוא עלה לכותרות כשקרא ליהודים לבוא לגור בשפרעם ואישר לשפץ קברי צדיקים בעיר. "התקיפות ההדדיות התחילו ברשתות החברתיות ובאתרי החדשות בערבית. מה יעזרו לנו שלוש מפלגות אם הן לא יעברו את אחוז החסימה? נהיה קרע בחברה הערבית, כולנו מפולגים. המצב הנוכחי הוא עגום. אם נתאחד כגוש אחד, נקבל את כל הזכויות וכמובן ניתן את החובות. צריך לשלב ידיים ולהיות מעורבים בכל ממשלה, אבל בינתיים אנחנו מפולגים ולא יודעים למי להצביע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר