"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
הקץ לסבבים האינסופיים?

גנץ: "נפעל להקצבת זמן מינימלי בין מערכות הבחירות גם במקרה של ממשלת מעבר"

שר הביטחון יו"ר המחנה הממלכתי הוסיף כי בכנסת הבאה יפעל להקצבת כהונת ראש הממשלה ופיזור הכנסת ברוב של 70 ח"כים • "אם לא נתקן - נגיע למצב שכל שיקלי מלך, כל זועבי מלכה"

,עודכן
0השמעה

גנץ הכריז: "נפעל להגבלת הטווח המינמלי בין הבחירות" // יוני ריקנר

בדרך לשינוי דרמטי שיוציא את ישראל מהלופ? ההצעה של בני גנץ:שר הביטחון ויו"ר המחנה הממלכתי הכריז היום (שלישי) כי המפלגה בראשותו תפעל להקשחת התנאים לפיזור הכנסת והגבלת הטווח המינימלי בין מערכת בחירות אחת לשנייה, גם אם תכהן ממשלת מעבר.

"אנחנו מציעים ארבעה עקרונות: הדבר הראשון, קציבת כהונת ראש הממשלה. נעשה כל מה שאפשר כדי להשלים את החקיקה הזו מייד לאחר הבחירות, כדי לייצר דמוקרטיה בריאה יותר ולמנוע סיאוב שלטוני", אמר גנץ בישיבת הסיעה שהתקיימה בנושא ייצוב הממשל בישראל שנערכה במכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים.

שר הביטחון בני גנץ,צילום: אורן בן חקון
שר המשפטים גדעון סער,צילום: אורן בן חקון
גדי איזנקוט,צילום: אורן בן חקון

"המימד השני, הוא הקשחת היכולת לפזר את הכנסת. נעלה את הרוב הדרוש לפיזור הכנסת ל-70 חברים. הדבר השני, נבטל את הפיזור האוטומטי של הכנסת במידה ולא עובר תקציב, כדי שאף אחד לא ייקח את תקציב המדינה כבן ערובה לגחמותיו הפוליטיות כפי שעשה נתניהו".

שר הביטחון עקץ. בני גנץ ובנימין נתניהו (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

כזכור, ממשלת נתניהו-גנץ נפלהעם פיזור הכנסת בדצמבר 2020, לאחר שלא עבר תקציב מדינה.

גנץ הוסיף כי "המטרה של שני התיקונים האלה, היא להבטיח את היציבות השלטונית ולטפל בסחטנות הבודדים ובעלי האינטרסים הצרים. הנושא השלישי, הוא הגבלת הטווח המינימלי בין בחירות לבחירות גם אם תכהן ממשלת מעבר. כךנגדיל את התמריץ להביא להסכמות בדרך להרכבת הממשלה".

ח"כ עמיחי שיקלי,צילום: אורן בן חקון
ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי,צילום: אורן בן חקון

עוד אמר גנץ: "היציבות היא ראשית הצירים – בלי יציבות לא נוכל לטפל ביוקר המחיה, בחינוך, באתגרים הלאומיים. הבחירות החוזרות והיעדר היציבות הפוליטית גורמות לשיתוק, לאיבוד אמון הציבור, ולפגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית. משם – הדרך להקצנה, לייאוש, ולפגיעה בלכידות הישראלית קצרה ומסוכנת. אם לא נתקן – נפקיר את הזירה לסחטנים. נגיע למצב שכל שיקלי מלך, כל זועבי מלכה, ואזרחי ישראל שבויים במשחק של קיצוניים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר