שבועיים אחרי מבצע "עלות השחר", סיור בעוטף עזה מלמד ששום דבר לא באמת השתנה באזור מבחינה פוליטית. אמנם התחושה הכללית היא שישראל ניצחה, והתושבים גם מלאי שבחים לתפקוד הממשלה, אבל כשזה מגיע לבחירות - מה שהיה הוא שיהיה.
בעוד הערים מסורות כמעט בלעדית לנתניהו (למרות שגם בהן צפויה התחזקות לימין הקיצוני), הקיבוצים נחלקים בין לפיד לגנץ, העבודה ומרצ. קואליציה רחבה נשמעת כאן כמו אוטופיה: מי שתומכים בנתניהו מסרבים לשמוע על אופציה מלבדו; מי שמתנגדים לו, לא רואים אופציה איתו.
אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, לא מתחרט על שנטש בהפגנתיות מפגש של ראשי היישובים בעוטף עם הרמטכ"ל ערב המבצע. "אני כאן כדי לדחוף. כשאני דופק על השולחן זה משפיע", הוא אומר.
לממשלה הוא דווקא מחמיא, אף על פי שהיא לא כוס התה שלו. "אני לא זוכר ממשלה שקיבלה החלטות כל כך מהר בנוגע אלינו. יאיר לפיד היה פה, ומייד נתן הנחיות לביצוע. חלק מהסכומים כבר הועברו". ולמרות זאת, הוא משוכנע שהתושבים יצביעו בדיוק כפי שעשו בעבר. "אנשים מאוד מקובעים. רוב האוכלוסייה הצביעה ימין בעבר, ותצביע ימין גם בעתיד. יש שביעות רצון מהממשלה, אבל זה לא ישנה כלום".
גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, מסכים עם הניתוח הזה. הוא אמנם בא מצידה השני של המפה הפוליטית ולטעמו המבצע היה לא פחות ממצוין, אבל שביעות הרצון הזאת לא תתורגם לדעתו בקלפי. "כלום לא ישתנה, וחבל, כי הממשלה הזאת עשתה יותר בשביל העוטף".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו