הדבר המרכזי שעליו יש קונצנזוס בליכוד הוא על כך שהפריימריז שייערכו ב-10 באוגוסט מוגדרים קשים ביותר ביחס לעבר. הסיבה לכך היא שינוי השיטה, והעובדה כי יש מועמדים רבים והרשימה צפופה.
המאבק העיקרי הוא בין מחנה ניר ברקת למחנה ישראל כץ, שמתכוננים ליום שאחרי עידן נתניהו. בין השניים מתקיים קרב מי יקבל מקום גבוה יותר בפריימריז, וכל אחד מהמחנות רוצה שאנשיו לא יבחרו במועמדים המזוהים עם הצד האחר.
קרב נוסף הוא בין דני דנון לגלעד שרון. בין השניים יש יריבות על כניסה לרשימה, לאחר שבאו מחוצה לה. שרון היה מבכירי פורום החווה, שתמך בהתנתקות וכעת מעורר התנגדות בקרב חברים בימין. עם זאת, הוא עבד רבות בשטח הליכוד בשנים האחרונות. מנגד, דנון נאבק בהתנתקות וזוכה להערכה על תפקידו כשגריר באו"ם. הוא בונה מחדש את מחנה תומכיו ונהנה מהמעמד שהיה לו בעבר, מה שמקנה לו יתרון.
גם בועז ביסמוט, עורך "ישראל היום" לשעבר, הוא שם מוכר מבחוץ, שמתמודד בארצי ובונה על תמיכה של קולות חופשיים, לצד איש התקשורת ארז תדמור, שמתמודד אף הוא בארצי.
ההתמודדות במחוז תל אביב הגיעה עד לטיפולו של יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו. נתניהו לא היה רוצה לראות את דודו לניאדו, שהורשע בעבר בפריצה לבתים, ברשימה, מחשש שיבריח קולות מהליכוד.
היום פורסם לראשונה באתר וביישומון "ישראל היום" כי נתניהו פנה לביסמוט וביקש ממנו להתמודד בפריימריז על המקום השמור למחוז תל אביב, ולא ברשימה הארצית. ביסמוט סירב לבקשה. לתפיסתו, המקום ה־38 המיועד למחוז תל אביב הוא מקום רחוק ולא ריאלי, שאינו תואם את מעמדו וניסיונו, והוא משוכנע שיתברג במקום גבוה יותר ברשימה הארצית.
כמו כן, יונתן אוריך, דוברו של נתניהו, הודיע שיתמודד במחוז תל אביב בניסיון לבלום את לניאדו, אך פרש בתוך כמה ימים מהמרוץ. לפיכך, מי שכרגע מתמודדים מול לניאדו הם אושר שקלים מחולון ודור חרל"פ שעתר נגד לניאדו לבית הדין של הליכוד.
קו לוחמני
מלבד מאבקי הכוחות של המתמודדים המגיעים מבחוץ, הח"כים החדשים נלחמים ביניהם על מקומם. אופיר כץ, לדוגמה, ממקד את הקמפיין שלו בהצגת ההישגים שהביא בתחומים החברתיים, בבריאות בפריפריה ובמלחמה בהתעללויות בפעוטונים. לעומת זאת, גלית דיסטל אטבריאן מתמקדת במערכת המשפט ומובילה בקמפיין שלה את הקו הלוחמני יותר של הליכוד מול השמאל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו