די לצביעות - הפריימריז האמיתיים הם בליכוד

היום שבו ספגה מרב מיכאלי מכה כואבת מוועידת מפלגתה, שדחתה את הצעתה לבטל את תפקיד המזכ"ל, היה רגע שבו הדמוקרטיה חזרה לחיים ולו לרגע קטן במפלגה. נצנוץ מהבהב באפילת המונרכיות שקמו להן בשנים האחרונות ומילאו את המערכת הפוליטית מכל איבריה.

הוועידה הראתה ליושבת הראש את מגבלות הכוח שנראה ששכחה שקיימות, אחרי שנים של רופסות וכניעה לגחמותיהם של ראשי המפלגה האחרונים, שעיקרו את חוקת העבודה והמוסדות הפנימיים שלה, וטחנו אותה עד דק.

העיתוי שבו אירוע זה מתרחש, בדיוק בימים שבהם חברי הליכוד מתרוצצים אנה ואנה לקושש קולות בכל רחבי הארץ, והדיווחים בתקשורת מדברים על אובדן שליטה מוחלט של נתניהו על חבריו, רק ממחיש את הפער בין המפלגות. מזכירים לכל מי שצריך תזכורת שהליכים דמוקרטיים אמיתיים נועדו לסייע למפלגה ולפעיליה להעיר את השטח ברגע האמת, ההפך המוחלט משלטון עריצות שנאלץ לא אחת לשכור פעילים בתשלום כדי להעיר כנסים רדומים ומסיבות עיתונאים משמימות.

מסע הדה-לגיטימציה הקבוע

מובן שככל שמדובר במפלגת הליכוד, הליכים מקיצי ישנים כאלה לא יכולים שלא לבוא בלי מסע הדה־לגיטימציה הקבוע להשמצת המועמדים ולהכפשתם. מועמד זניח וחסר סיכוי במחוז שלא עובר את אחוז החסימה מקבל יותר כותרות מטיפוס כמו מיכל שיר, שמקפצת לה בקלילות ממפלגה למפלגה וממחנה למחנה ללא התנצלות וללא כל בושה.

וכי למה לה להתבייש? הנחת העבודה שלה שהתגובות למהלך יהיו בין פושרות לתומכות, ושבשום שלב לא תצטרך להשיב על שאלות קשות שאיש לא ישאל אותה. המבחן היחיד שעליה היה לעבור כדי להתברג ברשימת יש עתיד במקום ריאלי הוא מבחן הנאמנות ליאיר לפיד. הא ותו לא.

עמדות פוליטיות, אג'נדה, אידיאולוגיה, אלה מילים פסות. אין בהן עוד צורך במערכת הפוליטית הישראלית של 2022. לא חשוב מה עמדת האובייקט בנושאי מלחמה ושלום, ביטחון וכלכלה, מספיק שיביע את העמדה הנכונה בנושא נתניהו ואפשר להמשיך הלאה. להשתלב בכל רשימה, להתברג בכל אולפן.

מסע דילוגים מכוער

האמת היא הפוכה. הפריימריז בליכוד הם דבר יפה - מסע הדילוגים של שיר מכוער. נתניהו לא ניסה בכל שנות שלטונו לעקר את החוקה משורשה כפי שעשו במפלגות המקבילות, אולם להנדס אותה פה ושם לטובתו - ניסה גם ניסה. מספיק לראות את ההחלטות האחרונות של בית הדין של המפלגה, כולל הערעורים שנידונו ב"הרכב מורחב", כדי להבין את עומק הבחישה של נתניהו בקלחת הפנים־ליכודית.

גם המעורבות שלו בפריימריז, כולל בין מועמדי המחוזות, לא יודעת מנוח. המתפקדים וחברי המרכז כבר הראו לנתניהו מה הם חושבים על מועמדיו, ולא פעם אחת, וזה לא מפריע לו להמשיך לנסות. בימים הקרובים יתפרסמו רשימות המומלצים והחיסולים של ראשי הקבוצות הגדולים, והרשימה תיסגר בסוף עם הרבה מנצחים וממורמרים, אבל עם מטרה אחת שלא ממש קלה להשגה.