מרוב אינטרסים, התבשיל של גנץ וסער עלול להישרף

כמו סיר חמין איכותי ומלא ציפיות, מכניסים גדעון סער ובני גנץ את כל האינטרסים שלהם לתבשיל אחד, מתוך תקווה שהכל יתחבר ויהפוך למנה קסומה.

גנץ מכניס כף גדושה של תקווה לגדול בכמות המנדטים ולעמוד על מספר דו־ספרתי, ולא להישאר מחוץ למרוץ נתניהו נגד לפיד. סער מכניס כמה כפות של הימלטות מאחוז החסימה.

שניהם ביחד מוסיפים קורטוב של תקווה ליום שאחרי הבחירות. הם שומעים את הקולות שעושים חלק מהח"כים החרדים, שאומרים כי אם נתניהו לא יצליח להביא 61 מנדטים ולא יצליח להרכיב ממשלה - הם (החרדים) יצטרכו לערוך חשבון נפש, וגנץ וסער יכולים להיות אפשרות כזאת.

אבל יש גם לא מעט סיכונים סביב התבשיל הזה. ההיסטוריה הפוליטית מלאה בחיבורים ובאיחודים שלא הביאו את התוצאות הרצויות. הליכוד וישראל ביתנו התחילו עם פוטנציאל של 42 מנדטים (27 לליכוד ו־15 לליברמן), וסיימו עם 31 מנדטים בלבד.

בני גנץ עצמו כבר נכווה, כשבנאום הכניסה שלו לפוליטיקה הציג בגאווה חיבור עם בוגי יעלון - חיבור שאיך לומר בעדינות, לא הביא עשרות מנדטים חדשים והתרסק בסופו של דבר.

ויש עוד סיכון - סיר החמין הזה צריך להתבשל הרבה מאוד זמן, כמעט ארבעה חודשים, נצח במונחים של פוליטיקה ישראלית. בבחירות האחרונות נכנס סער בסערה למערכת הבחירות כשהסקרים חוזים לו 18 מנדטים ומעלה, ואת חודשי הבחירות הארוכים והמתישים הוא סיים עם שישה בלבד.

מה יקרה הפעם? במפלגות אומרים שלא מדובר בחיבור מתוך גחמה, אלא חיבור שנולד אחרי בדיקות מקצועיות ומעמיקות. את זה נוכל לדעת רק ב־1 בנובמבר.

מלבד הזווית הפוליטית ישנה זווית ערכית ומוסרית. בשנה האחרונה התרסקה עוד יותר המניה הנקראת הבטחות של פוליטיקאים, יותר מתמיד. הארכיון ברשתות החברתיות שלף לראשי המפלגות הפרות הבטחות בוטות ומביכות. האם הפוליטיקאים למדו מזה? ממש לא.

אף שהמגעים בין המפלגות נמשכים יותר מכמה ימים, לא הפריע לפוליטיקאים בכירים כמו סער וזאב אלקין להתראיין ולומר שקרים וחצאי אמת. רק לפני ימים ספורים אמר סער ברשת ב' בקול בטוח במיוחד שהוא לא מתכוון לרוץ עם בני גנץ. אלקין חזר על אותם דברים מול מצלמות הטלוויזיה. לא נופתע אם השניים כבר היו בסוד המו"מ לחיבור. לא נופתע אם אמון הציבור ימשיך להתרסק מול כל הבטחה של פוליטיקאים במערכת בחירות.