"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

שטייניץ – האיש שהשפיע יותר מראשי ממשלה

גם בלי למלא את הבכירים שבתפקידים, הח"כ הפורש של הליכוד, הטביע את חותמו על ביטחון ישראל ועל כלכלתה • הוא הוביל להפצצת הכור הגרעיני של סוריה, יזם את יכולות "המכה השנייה", הוציא את הגז מהים ועם נתניהו הכניס את ישראל ל-OECD • חבל שעמיתיו לעגו לו

, עודכן
0השמעה
יובל שטייניץ  , יוסי זליגר
יובל שטייניץ , צילום: יוסי זליגר

אף שלא כיהן כראש ממשלה, כשר ביטחון או כשר חוץ, לד"ר יובל שטייניץ יש חלק מכריע בשיפור הדרמטי שחל במעמדה הגיאו אסטרטגי של ישראל, בשני העשורים האחרונים – לפחות כמו אלה שכן מילאו את התפקידים הבכירים.

כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שטייניץ היה הראשון לחשוד שסוריה מפתחת כור גרעיני. הוא כפה על מערכת הביטחון הסרבנית לחפש כור כזה, והסוף ידוע.
על פי אותה רוח של אתגור המערכת, שטייניץ האמין שישראל צריכה לפתח מערך טילים עוצמתי, כך שהכוח האווירי לא יהיה תלוי רק במטוסי חיל האוויר. גם כאן ראה למרחוק ולא הכל אפשר לספר.

הרבה לפני גילוי הגז בים התיכון (ותיכף נגיע לגז), שטייניץ דחף לשדרוג הכוח הימי של ישראל. הוא היה בין הגורמים המרכזיים שהאמינו בצורך לפתח יכולות "מכה שניה" – על פי פרסומים זרים מדובר ביכולות גרעיניות שיש לצוללות הדולפין, אשר נועדו להנחית מכה גרעינית על איראן, אם זו תעז לפגוע בישראל. גם כאן, יש להניח, עמדתו התקבלה.
עוד במישור הביטחון-הלאומי, שטייניץ היה זה שהגה את פירוק יכולות הנשק הכימי של משטר אסד ב-2013, בתמורה לוויתור של הנשיא אובמה על הכוונה להפציץ את סוריה. אובמה אמנם התקפל, ואסד בהחלט השאיר לעצמו מצבורים כימיים לא קטנים אך שטייניץ הוא שיזם את ניצול הנסיגה של הנשיא האמריקני, כדי להסיר איום מישראל. מאידך, כחבר "השישייה" (פורום השרים שניהל את מדיניות הביטחון של ישראל בשנים 2009-2013), שטייניץ התנגד לפעולה באיראן. ההיסטוריה תשפוט אם בנקודה זו צדק או טעה.

ולא רק בביטחון. הח"כ היוצא של הליכוד הטביע את חותמו על כלכלת ישראל לדורות. כשר אוצר, יחד עם ראש הממשלה נתניהו, הוביל את המשק הישראלי לשגשוג בשנים 2009-2013, בזמן שכלכלת העולם קרסה בגלל משבר הסאב פריים. בהמשך השלים את הכנסת ישראל למדינות ה-OECD.

גולת הכותרת של תרומתו הכלכלית, היא כמובן הוצאת הגז מהים. שטייניץ עמד בגבורה, לעיתים לבדו, נגד כוחות כבירים, במשק, בפוליטיקה ובתקשורת, שניסו להשאיר את הגז באדמה מכאן, או לגזול מאזרחי ישראל את הרווחים המגיעים להם מכאן.

בגיבוי נתניהו, הוא גם הטיל מס על הטייקונים, וגם לא אפשר לסוציאליסטים ולירוקים להשאיר את הגז בים. במקביל, עשה את הבלתי יאמן, והכניס את חברת החשמל להליך של הפרטה. בדיעבד יתכן שצריך היה להאיץ עוד יותר את המעבר לגז, ואולם בהשוואה למערב, ישראל נמצאת כיום בעמדה משופרת פי כמה מאשר אירופה ואמריקה.

בזכותו יש לנו מקורות אנרגיה ואיננו תלויים באחרים. מתווה הגז שהוביל – זה שנקטל והוגחך בתקשורת השמאל– הוכיח את עצמו מעל ומעבר. בשעה שאירופה חוזרת לכרות עצים ופחם, ומתחננת שאנחנו נמכור לה קצת גז, המדיניות החוזה למרחוק של שטייניץ מספקת לישראל בימים של משבר עולמי, ביטחון אנרגטי נקי ווזול, שגם בולם עליות מחירים חדות יותר במשק.
את כל זה עשה שטייניץ בהגינות ובניקיון כפיים, ובעת שעמיתיו ושופרותיהם בתקשורת לגלגו על נטייתו להאריך בדיבור. הלעג נבע כנראה מקנאה, כי שטייניץ היה בדרך כלל האדם החכם ביותר בחדר ורק מעט ממתחריו יכולים להציג רקורד עשיר ומוצלח כמו שלו.

עזיבתו היא אפוא הפסד גדול לליכוד וגם לביטחון הלאומי, הכלכלי והאנרגטי של ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר