רוב הציבור בישראל סבור שהרשות המקומית מתפקדת היטב, אך הנתונים מצביעים על פערים עמוקים בין ערים שונות ובין יהודים לערבים. כך עולה מסקר חברתי חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתפרסם היום (רביעי) ובוחן את עמדות הציבור כלפי שירותי העיריות בשנת 2025.
מפת שביעות הרצון המוניציפלית בישראל עוברת שינוי. הנתונים מראים כי 66% מהתושבים מעריכים בחיוב את תפקוד העירייה, בעוד קצת יותר מרבע (27%) אינם מרוצים. בחינת הערים הגדולות מצביעה על מגמות הפוכות בעשור האחרון. פתח תקווה מציגה את הקפיצה המשמעותית ביותר, עם זינוק מ-61% ל-85% בהערכה החיובית של התושבים מאז 2015. ראשון לציון התחזקה אף היא וטיפסה ל-81%.
ירושלים מציגה שיפור עקבי כשההערכה החיובית צמחה מ-39% ל-68%, ובתל אביב נשמרת יציבות עם 76%. מנגד, בני ברק רשמה שחיקה וירדה מ-61% ל-56%, וגם בנתניה נרשמה ירידה קלה ל-71%.
הסקר חושף חוסר אמון בולט של החברה הערבית בשלטון המקומי. בעוד ש-69% מהיהודים מרוצים מתפקוד העירייה, בקרב הערבים הנתון עומד על 53% בלבד. הפער מחריף בשאלת השוויון: 40% מהמגזר הערבי טוענים שהרשות אינה מספקת שירותים באופן שוויוני, לעומת 15% בלבד במגזר היהודי שחשים כך.
בשנה האחרונה פנו 2.1 מיליון ישראלים לקבלת שירות מהרשות המקומית. מרביתם המוחלט (74%) יצאו מרוצים, אך איכות השירות משתנה גיאוגרפית. בתל אביב ציינו 78% מהתושבים שקיבלו שירות טוב והכוונה מדויקת, לעומת 63% בלבד בחיפה. נקודת התורפה המרכזית של העיריות נותרה זמני ההמתנה, כשלשליש מהפונים בערים הגדולות הפריע משך הזמן עד לקבלת המענה.
הנתונים משקפים גם שינוי הרגלים באופן שבו אזרחים צורכים שירות. 40% מהפניות לעיריות נעשות כיום דרך האינטרנט, כשבתל אביב הנתון מזנק ל-65%. במקביל, ככל שהיישוב קטן יותר, התושבים מעדיפים לשמר את המפגש האישי מול עובדי הרשות. בני 35 עד 39 ואנשים נשואים הם צרכני השירות הכבדים ביותר של העיריות, נתון שיורד בהדרגה ככל שמתבגרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)