ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה היום (רביעי) בהכנת הצעת החוק להחזרת ניהול משק המים והביוב לידי הרשויות המקומיות לקראת קריאה שנייה ושלישית. המהלך, המבוסס על הצעותיהם של ח"כ איתן גינזבורג וח"כ ווליד טאהא, נועד לאפשר לרשויות לספק שירותי מים באופן עצמאי או באמצעות "חברה למטרה יחידה", במקום החובה להפעיל תאגיד מים חיצוני או אזורי.
במהלך הדיון התפתח עימות חריף בין הצדדים. שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, תקף את מבנה התאגידים הקיים ואמר כי "העם נקעה נפשו" מהם, בשל מנגנון מנופח הכולל עשרות מנכ"לים ומאות סמנכ"לים ודירקטורים. לדבריו, מטרת הרפורמה היא לצמצם עלויות תפעוליות ולהעביר את החיסכון ישירות לאזרח.
מנגד, יו"ר פורום תאגידי המים, יהודה סיסו, דחה את הדברים וטען כי מדובר במסע השמצות שמטעה את הציבור, וכי הדיון אינו מבוסס על נתונים ענייניים.
הצעת החוק מעלה שורה של סוגיות מורכבות בנוגע לניהול השוטף של משק המים. אחת המחלוקות המרכזיות נוגעת לכפל תפקידים: ביטן הציע כי מנהל משק המים בעירייה ישמש גם כמנכ"ל "התאגיד הרזה", שיישאר כמעין מעטפת משפטית. בעוד השר כהן תומך במהלך מטעמי חיסכון בכוח אדם, נציגי האוצר ורשות המים הביעו חשש לניגוד עניינים, שכן העירייה תהיה גם הספק וגם הצרכן.
סוגיה נוספת שעלתה היא שאלת המע"מ לעסקים. מנכ"ל משרד האנרגיה, יוסי דיין, טען כי נמצא פתרון שיאפשר לעסקים להזדכות, אולם היועץ המשפטי של רשות המים הזהיר כי המודל המוצע - שבו התאגיד "מרוקן מתוכן", עלול להקשות על הרשויות המקומיות בקיזוז המע"מ.
באשר לרשויות שלא יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, הציע השר כהן להקים תאגיד ארצי אחד. מנגד, ביטן העלה אפשרות למודל של שלושה תאגידים אזוריים - בצפון, במרכז ובדרום.
למרות התקדמות בגיבוש הנוסח מול משרדי הפנים והאוצר, עדיין נותרו מחלוקות, בעיקר סביב סמכויות השרים בקביעת תקנות. מנכ"ל משרד האנרגיה הזהיר כי דרישה להסכמה של שלושה שרים עלולה לעכב או אף לסכל את יישום החוק.
בוועדה צפויים להמשיך לדון בכ-15 סוגיות שטרם הוכרעו, במטרה להשלים את הליך החקיקה בתקופה הקרובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו