טרגדיה בנהריה: בעלת בית באה לבדוק את הנכס - ומצאה את הדייר ללא רוח חיים

אחת התופעות הקשות ביותר שאיתן מתמודדים מתנדבי זק"א במסגרת עבודתם היא הגעה לדירות ולבתים שבהם נמצאת גופתו של אדם, בדרך כלל ערירי, שהלך לעולמו ימים או שבועות לפני איתורו. מדובר בזירות קשות מאוד נפשית, שלדברי מוטי בוקצ'ין, דובר זק"א, ניתן היה למנוע אותן לו קרובי המשפחה של הנפטר או השכנים שלו היו קצת יותר ערניים ומבררים את מצבו.

בהקשר לכך, באופן חריג מאוד, נרשמה בתקופה האחרונה עלייה משמעותית ולא מובנת במספר האנשים שהלכו לעולמם והתגלו זמן רב אחרי מותם. "בדרך כלל התקופות שבהן אנשים עריריים שהלכו לעולמם לא נמצאים בזמן הן החורף, שבו קר וגשום ואנשים פחות שומרים על קשר. כמו כן גם חודש אוגוסט, שהוא שיא החום והקיץ, הוא חודש שבו אנשים רבים הולכים לעולמם בלי שאחרים מודעים לכך", אומר בוקצ'ין בשיחה עם "היום".

"אולם השנה, מאמצע חודש אפריל ובעיקר בחודש מאי, נרשמה עלייה לא מוסברת במספר המקרים הקשים האלו. במאי היו 27 מקרים לעומת מאי בשנה שעברה, שבו היו רק 10 מקרים. זו עלייה חריגה ולא מוסברת של 170 אחוז, ובגללה אנו יוצאים לציבור כדי לעודד אותו לבדוק את שלומם של שכניו או קרוביו העריריים".

"תמרור אזהרה חברתי"

מקרה מזעזע שבו טיפלו אנשי זק"א כבר ב-1 בחודש הוא גופתו של ניצול שואה בן 86 מבאר שבע. "האיש שחי לבדו הלך להתקלח ונפל במקלחת. כתוצאה מהנפילה הזו הוא דימם ומת בסופו של דבר. אף אחד לא ידע על המוות הזה, ורק כשהתחיל להתפשט בבניין ריח חריף השכנים שמו לב וקראו לנו. מדובר במקרה נורא במיוחד, כיוון שייתכן שאם מישהו היה מגיע קודם הוא היה מציל את האיש בעודו בחיים.

"במקרה אחר שהיה בנתניה התגלה גבר בן 69 שהלך לעולמו, כשאימו בת ה-90 שסובלת מדמנציה המשיכה לחיות לצד גופתו ככל הנראה לפחות 5 ימים. האם לא הבינה בכלל האם בנה חי או מת ולא באמת יכלה לעשות משהו. זה היה ממש נורא כי האם קראה לבן שלה גם כשהאנשים שלנו כבר העלו את גופתו לאלונקה לקראת פינויו מהזירה", סיפר בוקצ'ין.

"מקרה אחר שאירע ממש בסוף החודש קרה בנהריה: גבר ערירי אותר ללא רוח חיים בבית המוצע למכירה. הבית היה פתוח ומוזנח ולכן האיש יכול היה להיכנס אליו. בבית הזה הוא הלך לעולמו בלי שאיש ידע על כך. בעלת הבית שהגיעה להציג את הנכס לקונים פוטנציאליים היא שחשפה את המקרה וגילתה אותו זמן רב לאחר מותו", מספר בוקצ'ין.

בזק"א מציינים עוד כי שלושת המקרים האחרונים נרשמו ביממה האחרונה של החודש. גבר בן 28 אותר ללא רוח חיים בביתו בפתח תקווה במצב ריקבון, בהמשך אותרה גופה ברחוב רוטשילד בכפר סבא, ומאוחר יותר אותר גבר בן 75 ללא רוח חיים בביתו ברחוב חרמון בפתח תקווה. שלושת המקרים הללו הצטרפו לרשימה ארוכה וכואבת של בני אדם שחיו לבדם, נפטרו מבלי שאיש הבחין בכך, ונמצאו רק לאחר שהחלו לעלות ריחות חריפים או לאחר שבני משפחה ושכנים הביעו דאגה.

אחד האנשים שעוסקים רבות בנושא הוא חיים וינגרטן, סמנכ"ל המבצעים של זק"א. לדבריו, מדובר בתופעה שהולכת ומתרחבת משנה לשנה: "אנחנו פוגשים שוב ושוב אנשים שחיו ונפטרו בבדידות מוחלטת. חלקם היו מוכרים לסביבה, חלקם קיבלו סיוע כזה או אחר, אבל בפועל איש לא הבחין בהיעדרם במשך ימים ארוכים. מדובר במציאות כואבת שחייבת להדליק נורה אדומה אצל כולנו. דפיקה אחת בדלת, פעם ביום, יכולה להציל חיים", הוא מציין.

מוטי בוקצ'ין, דובר זק"א, מוסיף ביחס למצב ואומר כי הנתונים של חודש מאי צריכים להדאיג את כלל החברה הישראלית: "כשאנחנו מסכמים חודש עם 27 מקרים לעומת 10 בלבד בשנה שעברה, אי אפשר להתייחס לזה כאל רצף אירועים מקרי. מדובר בעלייה דרמטית של 170 אחוזים בתוך שנה אחת. מאחורי כל מספר כזה עומד אדם שהיה לו שם, משפחה, שכנים וחיים שלמים. העובדה שהוא נמצא רק אחרי ימים ארוכים של שתיקה היא תמרור אזהרה חברתי. הבדידות הפכה למגפה שקטה, ואסור לנו להתרגל אליה".

בזק"א קוראים לציבור, לרשויות המקומיות, לארגוני הרווחה ולקהילות להגביר את המעורבות והערנות כלפי אנשים המתגוררים לבדם, במיוחד קשישים ובודדים. "לא צריך לחכות לריח חריג או לניידת משטרה מתחת לבית", אומרים בארגון. "לפעמים שיחת טלפון אחת, הודעה קצרה או דפיקה בדלת יכולים למנוע את הטרגדיה הבאה".