מצומת גורלי - למהפכה: העיר שיודעת לשמור על זהותה

ירושלים. הרי אין עוד עיר כמוה בעולם! עיר שאליה מתקיימת כמיהה של דורות, ובתוכה היא יודעת להיות כתר של מלוכה וגם לשמור על צניעותה.

ירושלים יודעת להביא אליה מבקרים מרחבי תבל, ועדיין להישאר מקומית ולא בינלאומית. זו עיר שיודעת להיות צעירה גם כשהיא בת 3,000 שנה. עיר שהרים מוריקים סביב לה, מגדלים בתוכה, והיא שומרת על זהותה, יופייה והדרה!

אבל בכל זאת, זה לא כל כך קל ופשוט. כדי שעיר כה קדושה, יקרה ואהובה תוכל להעניק גם חיים מלאים לתושביה, יום־יום מלא, תוסס ומאתגר, בצל האירועים הגדולים והשיאים שרק עיר כמוה יודעת להביא אליה ולנהל - יש צורך מיוחד ורגישות מלאה לתת כל יום, כל היום, את תשומת הלב המרבית לכל נים ולכל עצב, לכל פינה ולכל תושב ומבקר; ולצד כל אלה - לשמור על תנופה ואופק אופטימי לעתיד, מול כל אתגריה.

זכיתי להגיע אל העיר בצומת מהחשובים שהיא פגשה. צומת שבו הציפייה הרקיעה שחקים והיום־יום חי על פני הקרקע, עם יסודות ובסיס פחות זוהרים, הדורשים השקעה והשגחה, שנדרשים להם טיפוח והתמדה. אבל ידעתי: זהו צומת שאפשר ממנו לצמוח כמעט לאין שיעור. עם זאת, ללא תשומת לב מיוחדת וגיוס כל המשאבים האנושיים והחומריים ויותר מכל - נחישות ואהבה - ניתן גם לא למצוא את הנתיב המיטיב.

נתיב של צמיחה

מהצומת הזה הצלחנו לבחור נתיב טוב ומיטיב, נתיב של צמיחה והתחדשות, נתיב ששומר על הזהות ואף להוביל למהפכה. בנתיב הזה שלנו, העיר מחזקת ומבצרת את דבר היותה עיר שהרים סביב לה, ירוקים, פתוחים ומזהירים. העיר יודעת לשמור על זהותה ועל היותה בית לכל אדם ולכל העמים, אבל היא שייכת לנו, כבירתנו הנצחית.

ירושלים היא עיר שיודעת להמציא את עצמה בכל פעם מחדש ולהוביל בכל תחום ותחום. זו עיר של תרבות וחינוך, עיר שיש בה חיים משותפים במרחב ציבורי מיוחד במינו, עיר שיופייה מאפיל על כל מכאוביה, עיר היודעת למצוא את דרכה ולהיות גם בירה לאומית, גם בירה תרבותית, גם בירה כלכלית וגם בירה בינלאומית. עיר שכולה הזדמנות, שהיום, עוד יותר מתמיד, אסור להחמיץ.

הדרך על הנתיב הזה היא תמיד מאתגרת ולעולם אינה קלה, אך היום אני כבר יודע שירושלים צועדת בבטחה בדרך הנכונה. את העובדה הזאת רואים כל הבאים בשעריה.

זכיתי להיות איש ירושלים המתברך באנשי העיר כולם, ופועל למענה ולמענם, בכל יום, כאילו היה זה יום ירושלים. אני לא צועד לבד. לצידי חבורה נפלאה שצועדת איתי לאורך הדרך, ומעניקה לי כוח ואפשרות לשמור על הנתיב, על המצפן ועל המצפון.

אני מאחל לכולנו להמשיך לפסוע בנתיבה של עיר הנצח - עיר שאין עוד כמוה בעולם.