לאחרונה פורסמה מסקנות חקירה פנימית שביצע נציב תלונות הציבור על הפרקליטות, בנוגע להתכתבויות של שי ניצן שפורסמו בעבר ושעסקו באירועי אום אל-חיראן. על רקע הפרסום הגיע לידי "ישראל היום" מידע חדש, השופך אור נוסף על התנהלות המשטרה בפינוי ועל הנסיבות שהובילו למותו של השוטר ארז עמדי הלוי והאזרח יעקוב אבו אל-קאיען.
על פי המידע שהגיע לידינו, המשטרה נערכה לפינוי המדובר בשאננות וברשלנות. הרקע לכך היה שני פינויים קודמים באותו מתחם שבוטלו ברגע האחרון - האחד בשל הסכמות בין הרשות להסדרת הבדואים למשפחות שהוביל לפינוי מרצון; והשני בשל מידע מודיעיני שלפיו צפויים להגיע המוני פעילים וחברי כנסת לאתר דבר שיהפוך את הפינוי למורכב יותר. בשני המקרים הביטול הגיע בשלב מתקדם של ההיערכות, כאשר הכוחות כבר היו לקראת פריסה בשטח ולאחר שבוצעו אינספור הכנות, ישיבות, תכניות ומודלים ואף הוזמנו קבלנים חיצוניים לביצוע ההריסות. מי שהיו דומיננטיים באירועים אלו הם היועצים לענייני ערבים של המשטרה, שהיו פעילים מאוד גם בהתרחשות שהובילה לאירוע הטראגי באום אל-חיראן.
הדבר יצר, כך נודע לנו, אווירה של שאננות בכל הנוגע לפינוי המתוכנן במתחם של אבו אל-קיען בתאריך 18 בינואר 2017. הדבר בא לידי ביטוי בכמה דברים. ראשית, בסיורי ההכנה לפינוי בהשתתפות מפקדי הכוחות השונים ונציגי גופי האכיפה באזור, לא נכנסו לסיור פרטני בתוך הכפר והסתפקו בתצפית כללית מרחוק על האתר. הדבר פגע בהיכרות של הכוחות עם הבתים והכפר.
שנית, ההכנות המבצעיות לפינוי בוצעו ברשלנות, עד כדי כך שבישיבת אישור תכניות בערב שלפני הפינוי מפקד המרחב תת ניצב נתן בוזנה במשטרת ישראל דפק על השולחן ואמר "אתם לא מוכנים" ושמצב הנוכחי הוא לא מאשר את הפינוי. רק לאחר שעות ספורות בהן נועדו מפקדי הכוחות עם מפקדיהם במשטרה התקבל אישור לצאת לדרך.
אם לא די בכך - שינוי משמעותי בשעות הפעולה התקבל רק ביממה שלפני הפינוי. בתכנית המקורית דובר על תחילת הפעולה בשעה 9:00 בבוקר, כדי לאפשר לילדים לצאת לבתי הספר ולהקטין את החיכוך. אולם גורם שזהותו כרגע אינה ידועה לנו החליט ברגע האחרון להקדים זאת לשעות הבוקר המוקדמות "עם שחר". המשמעות היא שהכוחות נדרשו להתפרס בתוך הכפר בשעות החשיכה, זאת כאשר ההכנה שלהם וההיכרות עם השטח לוקה בחסר בשל היעדר סיורי הכנה ראויים.
כל זאת מתרחש כאשר במקביל מתנהלים ישיבות ומגעים אינטנסיביים של הרשות להסדרה עם המשפחות הבדואיות והיועצים לענייני ערבים של המשטרה, שנמצאים בכל המוקדים, ממשיכים להעביר מסרים מרגיעים. כמו במקרים הקודמים, הם אומרים, הם יצליחו להגיע להסכמות ולמנוע את הפינוי.
על הרקע הזה ניתן להבין שורה של מחדלים שיצרו את התשתית לאירוע הדריסה.
על פי התכנית המקורית היו אמורים הכוחות להגיע אל הבתים המיועדים להריסה באמצעות כלי רכב ולא בהליכה רגלית. עד כדי כך, שבישיבת אישור התכניות שאל מפקד המרחב על האפשרות של דריסה והשיבו לו שמתוכנן להגיע ברכבים, כך שזו לא אופציה ריאלית.
אולם, תכניות לחוד ומעשים לחוד. ראשית, כשהחלו הכוחות תנועה לשטח התברר שאיש אינו יודע כיצד לנווט ולהתמצא בכפר, שבו הם לא סיירו אפילו באור יום, שלא לדבר בחשיכה. כך שהניווט התבצע באופן מאולתר וחובבני.
כשהכוח הגיע לכניסה לכפר התברר כי המקומיים חסמו אותה באמצעות כלי רכב שהועמדו במקום. מדובר במעבר צר יחסית שקל לחסום אותו. בתכנון מוקדם ראוי, כפי שאירע בפינויים אחרים, הכוח המוביל של המשטרה היה אמור להגיע עם דחפור לצורך פינוי המעבר. אולם במקרה זה הציוד ההנדסי עדיין חנה בשלב זה בצומת שוקת, מרחק נסיעה של כ-20 דקות, והוא לא היה רלוונטי לפעולה המיידית. במצב זה מפקד הכוח החליט לרדת מכלי הרכב במקום, ולהמשיך להתקדם רגלית. עתה, כוח השיטור נע בחושך באזור לא מוכר, כאשר אף אחד ממפקדיו לא סייר בו לפני כן לא ברכב וודאי שלא ברגל.
בהקשר הזה אירע המפגש עם רכבו של יעקוב אבו אל-קיאען, שלא נענה לקריאות השוטרים לעצור, לא שעה לדפיקות על הרכב ואף לא לירי הרתעתי. בסופו של דבר השוטרים, שחשו מאוימים ירו ברכב, פגעו בו והוא הידרדר ודרס את השוטר ארז עמדי הלוי. על פי הידוע לנו, את תגובת השוטרים ניתן לייחס לעובדה שהם היו לא מתודרכים, בשטח לא מוכר ותחת מעטה עלטה כבד.
וכעת למניעיו של יעקוב אבו אל-קיעאן. כפי שנודע לנו, בליל הפינוי הבית בפזורת אום אל-חיראן היה ריק לחלוטין. נמצאו בו רק שני מקררים ישנים ריקים, מעט ביגוד והרבה עיתונים. הוא או קרוביו פינו את תכולת הבית ואת האשה והילדים שהתגוררו בו למתחם אחר בפזורה באותו היום או בסמוך לו. ובניגוד לגרסה שהפיצה המשפחה, הוא ככל הנראה לא לן בבית באותו הערב.
בשלב מסוים יעקוב אבו אל-קיעאן הגיע לביתו שבפזורה, שכאמור כבר לא היה מתאים למגורים. מדוע הוא בא לשם? משיחות שקיימתי בעבר עם בני משפחתו עולה כי בזמן האירוע היה ברכבו רכוש רב. שטרות כסף, תכשיטים או זהב (הגרסאות מגוונות). ככל הנראה חלק מהרכוש הזה הוסתר בבטנה של טלוויזיה ישנה מהתקופה שלפני המסכים השטוחים בעלת תכולה גדולה. ההערכה היא שיעקוב הגיע לכפר על מנת לאסוף את הרכוש הזה שנותר בבית לאחר שפונתה שאר תכולתו. ייתכן שמי שסייע לו בפינוי לא היה מודע לתכולתה של הטלוויזיה, שנראתה כגרוטאה ונותרה מאחור.
כפי שנודע לנו כעת, לאחר הירי, אכן נצפתה בתוך רכבו טלוויזיה ישנה גדולה. עוד נודע לנו כי בפינוי של בית אחר באותו ערב אכן נמצאה שקית עם זהב, דבר שאינו חריג במקרים כאלה. לפי זה הסברה שיעקוב הגיע ברגע האחרון לאסוף חפצי ערך מתוך הבית, מקבלת כעת אישוש נוסף.
דבר זה עשוי לספק הסבר אפשרי מדוע הוא לא שעה לקריאות השוטרים: בשל אופיו של הרכוש והחשש משאלות שנוכחותו עשוי לעורר, אבו אל-קיעאן קיווה פשוט לחמוק מהמשטרה, אל חלקים אחרים של המתחם שלא היו מועדים להריסה.
השוטרים, שפעלו תחת ערפל קרב סמיך וללא הנהגה, פירשו את התנהגותו כעוינת וביצעו נוהל מעצר חשוד שהסתיים בירי. וזו מהות הטרגדיה של האירוע.
כפי שנודע לנו עוד, רכבו של אבו אל-קיעאן לא עמד תחת השגחה צמודה במשך השעות שלאחר מכן, ורבים עברו לידו כך שייתכן כי הרכוש נלקח מתוכו מבלי שאיש ידע.
בשלב מסוים בבוקר האירוע עברה הודעה ברשת הקשר המשטרתית כי יש התראה לירי צלפים וכי על הכוחות לתפוס מחסה. הודעה זו, על רקע העובדה שנדרס שוטר ובצירוף כמות גדולה של עיתונים בביתו של אבו אל-קיעאן שחלקם כללו כותרות על פיגועי דריסה ורבים מהם היו בשפה הערבית, יצרו את "אווירת הפיגוע" שבאה לידי ביטוי בהודאות המשטרה הרשמיות. אולם, כפי שפרסמנו בעבר, לטענה זו לא היה על מה להתבסס והיא אף סתרה את קביעותיהם של גורמי השב"כ בשטח בזמן אמת.
ככל הידוע לנו, ההיבטים הללו של האירועים לא תוחקרו על ידי המשטרה. לא ההכנה הרשלנית ולא ההטעיה הקונספטואלית שיצרו היועצים לענייני ערבים.
תגובת המשטרה: "מדובר באירוע מצער שהתרחש לפני כארבע שנים, שבמהלכו נדרס למוות שוטר וכן נהרג הנהג הדורס לאחר שנוטרל על ידי השוטרים. כבכל אירוע מבצעי המסתיים באובדן חיי אדם, המקרה תוחקר באופן יסודי ללמידה ולהפקת לקחים בכל ההיבטים הקשורים לפעילות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו