סערה בוועדה לביטחון פנים: "כל הסד"כ של המשטרה להפרות סדר - כמו שני גדודים בצה"ל"

סגן ראש אג"מ במשטרה, בדיון על לקחי שומר החומות: "הסד"כ היום קטן. יש החלטה ל-1,000 לוחמי מילואים, אבל חייב גם ציוד ואימונים אחרת נהיה חסרים באירוע הבא" • ח"כ שיקלי: "המון מוסת עם בקבוקי תבערה זו אינתיפאדה" • תושבת לוד: "נשלחו לעיר עוד שוטרים - רק כדי שיותר שוטרים לא יעשו כלום" • ח"כ רז: "הייתה אלימות משני צדדים" • יו"ר הוועדה, ח"כ בן ארי: "הציבור חושש לחייו, צריך לתת לו תשובות"

שריפת רכב בלוד, בזמן מבצע שומר החומות (ארכיון), צילום: יוסי זליגר

"כל הסד"כ המבצעי שעומד לרשות המשטרה לאירוע הפרות סדר לא עולה על שני גדודים בצה"ל", כך אמר סגן ראש אג"מ במשטרה, תנ"צ מוריס חן, בדיון על מבצע שומר החומות שנערך היום (שני) בוועדה לביטחון פנים בראשות ח"כ מירב בן ארי. "רק ביום הרביעי של המבצע, לאחר שהגיע כוח מג"ב - פלוגות איו"ש וסד"כ מילואים שהתגייס - היה שינוי משמעותי והושגה שליטה מוחלטת באירועים".

לדבריו, "הלקחים הועברו למפכ"ל ולשר, וב-17 בינואר 2022 ייערך כנס מפקדים, במטרה להגיע לאירוע הבא עם יכולות הרבה יותר טובות - בזמן התגובה ובסד"כ יותר גדול. יש החלטה לסד"כ של אלף לוחמים שמשתחררים מדי שנה ממג"ב. יש היבט של כשירות מבצעית. אני צריך לאמן אלף לוחמים, אני צריך את הציוד שלהם, מעטפת שלמה של בניין הכוח. על זה הולכים.

"המשטרה לא מסוגלת להיות בכל מקום". תנ"צ חן, צילום: אורן בן חקון

 

"יש 16 פלוגות מילואים של 80 איש כל אחת. אלה הגיעו ביום הרביעי. הכוונה מדי שנה לקבל עוד 1,000-1,200 לוחמי מילואים משוחררי מג"ב. זה יאפשר לנו גמישות. הסד"כ היום קטן מלהכיל. המשמעות היא הרבה מעבר לשלוש מיליון. אנו חסרים מאוד. כדי שתהיה לי יכולת להחזיק את הסד"כ הזה, אני חייב את כל המעטפת של ציוד ואימונים. בלי זה אנו נהיה מאוד חסרים גם באירוע הבא. אנו מבינים את גודל השעה, אבל אני צריך את יכולת הגמישות".

"כשל תפיסתי"

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "דרשתי שהיועמ"ש ישמיע אמירה שיש לשוטרים גב. בזמן שאנו צריכים את השוטרים התקפיים, היועמ"ש מזמין לחקירה שוטר שלפני שש שנים ירה במחבל. מה שעשיתי באותו ערב, כשר לבט"פ – התקשרתי לשוטר ולמפקדיו ואמרתי לו: אתה יוצא לקורס קצינים ומקבל תעודת הערכה. לא יוגש נגדך כתב אישום, ואם יוגש אני אתייצב לצדך לכל הדיונים".

ח"כ עמיחי שיקלי (ימינה): "התחקיר הזה הוא לא תחקיר. לא לזה ציפיתי. מבחינת תפיסה – אתה מדבר על הצלת חיים ועל הפרות סדר. זה כשל תפיסתי. אתם לא מד"א. משימתכם היא סיכול פח"ע. הביטוי 'הפרות סדר' אינו מהעניין. נכים חוסמים את האיילון זו הפרת סדר, אבל כשהמון מוסת יוצא עם בקבוקי תבערה זו התקוממות, אינתיפאדה. כשמשתמשים במילים לא קשורות, אתם מעבירים שדר עקום".

"כשאזרחים אלימים, צריך לטפל". ח"כ רז, צילום: אורן בן חקון

 

ח"כ מוסי רז (מרצ): "צריך לחזק את הערים המעורבות, יהודים וערבים, ולחזק את הקשר ביניהם. בלוד מתגוררים 30% ערבים, והם רק 3% בעמדות ניהול בכירות בעירייה. זה שיש אפליה לא מצדיק אלימות. במאי הייתה אלימות משני צדדים. כשאזרחים אלימים, צריך לטפל".

ח"כ רות וסרמן לנדה (כחול לבן): "גרתי בלוד עשר שנים. יש לי כבוד למשטרה. משהו קרה בשנים האחרונות למשטרה. יש נטל רב. הייתה החלטה לטשטש גבולות. כשנזרקת אבן, כשנשרף דגל, תוך שנייה צריכה להיות שם משטרה". ח"כ אוחנה: "תקציב המשטרה הוכפל בעשור. נבנו תחנות יותר מב-70 שנות המדינה". ח"כ וסרמן לנדה: "5,000 שוטרים נוספים זה לא מספיק".

תת-טפסר איציק עוז, ראש חטיבת מבצעים בכבאות והצלה: "במהלך שומר החומות, כתוצאה מירי תלול מסלול טיפלנו ב-149 אירועים, מתוכם 128 בדרום. 44% מהאירועים היו נזק למבנה, 42% היו שריפות בשטחים פתוחים. 204 פעמים הותקפו צוותי כיבוי באבנים. 28% בצפון, 23% בירושלים ו-17% ביו"ש. כיום יש ברשותנו תשעה רכבי כיבוי ממוגני ירי. אנו אולי המדינה היחידה בעולם שנדרשת לדבר כזה. כלקח משומר החומות, אנו נדרשים להיערך באמצעים לפעילות תחת הפרות סדר, ובעיקר לרכוש רכבים ממוגנים נוספים".

"חדר המיון של המדינה"

עו"ד גלית שוהם, ראש צוות מעצרים בפרקליטות ירושלים: "הפרקליטות מגויסת 24/7. הותוותה מדיניות אחודה על ידי פורום פרקליטים בכירים. התייחסנו לתיקים כתיקי מעצר. כל מי שביצע עבירת התפרעות, תקיפת שוטרים, תיקי לינץ' של פגיעה באזרחים". יו"ר הוועדה, ח"כ בן ארי: "אז למה מתוך 3,000 עצורים רק ל-10% הוגשו כתבי אישום?" עו"ד שוהם: "התיקים שהגיעו וטופלו אצלנו הם החמורים. יש שנשלחו להשלמת חקירה. הוגשו 322 כתבי אישום כנגד 554 נאשמים".

קרן אשחר, תושבת לוד: "אני תושבת לוד, מגדלת חמישה ילדים. פורעים הציתו את בית הספר של ילדיי ושרפו לחברה שלי את הרכב. הרכב שלי הושחת. המצב ברחוב הידרדר. נשלחו לעיר עוד שוטרים - רק כדי שיותר שוטרים לא יעשו כלום, יעמדו מסביב לשכונה. בתי כנסת ובתי עסק הוצתו. היו גם הרוגים. אחרי ארבעה ימי פרעות ולינצ'ים, התחלנו להרגיש כוחות בשטח. קשה לתאר כמה בסיסי הצורך במשטרה, כשהמון מגיע לרצוח ואף אחד במוקד לא פנוי לענות".

ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית): "תוך כדי הדיון מציתים רכבים בשמעון הצדיק. הכל מצולם. מעבירים למשטרה חומרים. אני מבין שלמשטרה יש מדרג, אבל מתנכלים לילדים על המדרכה. ילדה חוטפת בעיטה מאה מטר מבסיס מג"ב. מה הולך כאן?! עשרות אירועים לאומניים והמשטרה לא פועלת. מה שהיה ממשיך להתקיים. כשאתם רוצים, אתם יודעים. גם הפרקליטות יודעת לעבוד הכי טוב כשהיא רוצה".

תנ"צ חן: "מדברים על אירוע במצב לחימה, כשצה"ל בחזית. סיוע מצה"ל נמצא בבחינה, בעבודת מטה. מרבית האנשים המעורבים נעצרו. 660 עדיין עצורים ובהליך משפטי. יש לנו חמישה צוותים משולבים בגופים בין-ארגוניים עם הפרקליטות, שב"ס, אמ"ן. שיתוף פעולה עם צה"ל ומשרד הביטחון. לא זכור לי משהו שביקשנו ולא עזרו לנו. צריך להתגבר על הרבה בעיות שקיימות במתן אמצעים, אבל אני מאוד שקט.

"הצבא מבין היום יותר את חשיבותה של משטרה חזקה, שזה משפיע גם על החזית. האמל"ח תמיד לא מספיק, הוא הולך ואוזל עם הימים. היום בעוד שנה, בהקשר בניין הכוח, אני רוצה לא רק עוד אלף שוטרים אלא גם נשק עבורם וגם אימונים, שלא נהיה פה בעוד שנה ונגיד 'זה לא קרה'. ועם כל זה - המשטרה לא מסוגלת להיות בכל מקום".

"הציבור חושש לחייו". ח"כ בן ארי, צילום: אורן בן חקון

 

יו"ר הוועדה, ח"כ בן ארי סיכמה: "המשטרה זה לא שב"כ. היא חדר המיון של המדינה. צריך לתת לאזרחים תשובות. בעל מלון בעכו שרוב חדריו נשרפו צריך לדעת שעכשיו יש לו ביטחון. תעשו עוד עבודה. זה לא היה מספיק. הוועדה קוראת לשר לביטחון פנים להעלות את הנושא גם בקבינט המדיני ביטחוני. איך להתמודד בשומר החומות הבא. הציבור חושש לחייו בתוך המדינה, בביתו שלו.

"הוועדה תסייר בלוד ובכל מקום שאזרחים ירצו לקבל תשובות מהמשטרה. הוועדה תיתן סיוע ומענה למשטרה וגם ביקורת ודרישה להפיק לקחים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר