המלצה: המדינה תפצה נפגעי עבירות מין במשפחה

מתן פיצויים מהמדינה, הקמת רשות להגנה על ילדים והכשרות של זיהוי ואיתור של פגיעה מינית בילדות לצוותי בריאות: מכון חרוב ואוניברסיטת תל אביב הגישו היום (שני) את "דו"ח הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות" לנשיא המדינה יצחק הרצוג ולרעייתו מיכל. מדובר בוועדה שהוקמה במטרה לפעול למען יצירת שינוי במדיניות ובשירותים המיועדים לילדים אשר נפגעו פגיעה מינית בישראל, ולבוגרות ולבוגרים שעברו פגיעה בילדותם.

הוועדה מצאה ממצאים קשים בכל הנוגע לחוויות של נפגעות ונפגעים בהקשר למערכת הבריאות. אלו מגלים כי הנפגעים והנפגעות סובלות מבעיות בריאותיות מרובות, חלקן תוצר ישיר של הפגיעה שחוו וחלקן קשורות לסימפטומים פוסט-טראומטיים. בין היתר עלה שלא נעשתה כל הנגשה לשירותים שלהם הם זכאים במערכת הבריאות.

כמו כן, הממצאים גילו כי גם בבגרותן, הנפגעות חוות קושי גדול במהלך בדיקות והליכים רפואיים שנחוו כפולשניים, ומעוררות תחושות קשות שקשורות לפגיעות שעברו ולתחושתן מערכת הבריאות אף מתייגת אותן כמטופלות פסיכיאטריות, על אף שמדובר בתגובות פוסט-טראומטיות לפגיעות קשות שעברו.

במשך שנה נאספו 505 עדויות מנפגעי פגיעה מינית בילדות. מניתוח סטטיסטי של העדויות עולה כי כ-71.5% מהפגיעות היו בעל אופי מתמשך וכ- 25% היו חד-פעמיות. באשר לזהות הפוגע, כ- 41% מהפגיעות נעשו בידי אדם שהיה מוכר לילד (שלא מהמשפחה), 25% מהפגיעות נעשו בידי אדם או אנשים מהמשפחה הגרעינית ו-כ25% בידי אדם או אנשים מהמשפחה המורחבת. ומעל הכל, רק אחד מכל שני ילדים שחשפו את הפגיעה הופנה לקבלת סיוע מרשויות המדינה.

בהקשר המשפטי עלה כי באחוז קטן יחסית (9%) מן העדויות שנמסרו לוועדה תוארה פנייה קונקרטית למערכת לאכיפת החוק וברוב במקרים הפגיעה כלל לא דווחה לרשויות החוק או נחקרה על ידן. נפגעות ונפגעים ציינו כי בחרו שלא להיעזר במערכות אלה מתוך חשש להישרדותם הרגשית ולפגיעה שהם עשויים וחוששים לחוות ממערכות אלה.

ההמלצה כללית של הוועדה היא הקמת הרשות להגנה על ילדים במדינת ישראל. הרשות להגנת הילד תכלול צוות בין-משרדי שיפעל כצוות בכיר קבוע לתיאום ולשיפור מתמיד של המדיניות, נהלי עבודה, שיתוף הפעולה והצלבת מידע בין כל המשרדים.

רשות זו תדאג להצבתם של גורמים מקצועיים אליהם יוכלו ילדים נפגעי תקיפה מינית לפנות ללא חשש, ואלה יובילו וילוו את הטיפול בילדים אלה בין כלל המערכות המקצועיות הרלוונטיות ויעקבו אחריו, תוך שיתוף הילד, על מנת למנוע "נפילה בין הכיסאות" ועל מנת להנגיש את ההליכים השונים עבורו. גורמים אלה יוצבו בפריסה ארצית רחבה והכשרתם תכלול, בין היתר, התאמה תרבותית.

בנוסף ישנן גם המלצות למערכת הבריאות, בין היתר הכשרות חובה לכל אנשי הצוות במערכת הבריאות בנושא של פגיעה מינית בילדות תוך דגש על זיהוי ואיתור וקידום רפורמה בשירותי הבריאות למערכת מיודעת טראומה. באשר למערכת החינוך ממליצים חברי הועדה על חובת הכשרה בנושא פגיעה מינית בילדים לכלל הצוותים החינוכיים באופן מתמשך, בדגש על מיומנויות של זיהוי ואיתור ילדים נפגעים ובשינוי עמדות של אנשי חינוך כלפי פגיעה מינית בילדות.

באשר למערכות הרווחה עולה מההלצות כי יש לקדם מערכת רווחה מיודעת זכויות ילדים אשר תקדם קבלת החלטות מבוססת זכויות ילדים ותהליכי התערבות אשר משלבים את השתתפותם של ילדים בצורה מותאמת להקשרי החיים של הילדים. כמו כן הומלץ על מתן פיצויים לילדים שנפגעו מינית בילדותם שכן האחריות על הפגיעה היא קודם כל על המדינה אשר נכשלה בהגנה עליהם.