טבעת זהב עתיקה שמסוגלת למנוע האנגאובר התגלתה ביבנה

טבעת זהב עתיקה ומרהיבה עם שיבוץ של אבן חצי יקרה נחשפה היום (שלישי) בחפירת רשות העתיקות ביבנה שמתנהלות במסגרת יוזמת רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר בשיתוף עם עיריית יבנה. באתר התגלה, בין השאר, יקב לייצור יין - הגדול ביותר בעולם מהתקופה הביזנטית.

בדיקה של הטבעת, על ידי ד״ר יותם, במעבדה האנליטית ברשות העתיקות, גילתה שהאבן מורכבת ברובה מסיליקה - חומר שממנו מכינים הרבה מאבני החן. בדיקה זו, שללה את האפשרות שהשיבוץ הסגול עשוי מזכוכית פשוטה. 

ד״ר אמיר גולני, מומחה לתכשיטים קדומים ברשות העתיקות, שבחן את הממצא, אמר: ״מי שהחזיק בטבעת היה אדם אמיד וענידת התכשיט הצביעה על מעמדו ועושרו. טבעות שכאלה יכלו להיענד על ידי גברים ונשים כאחד״.

עוד אמר: ״בטבעת שובצה אבן חצי יקרה, הקרויה אמטיסט. אבן זו מוזכרת בתנ״ך כאבן האחלמה - אחת מ-12 אבני החושן אשר שימשו את הכהן הגדול בבית המקדש. לאבן החן הזו נקשרו סגולות רבות, ובהן מניעת תופעת הלוואי של השכרות - החמרמורת (האנגאובר)״ - תכונה זו המיוחסת לאבן מעניינת במיוחד על רקע ההקשר שבו נתגלתה הטבעת – אתר שבו פעל יקב יין ענק, שהוא הגדול בעולם מהתקופה הביזנטית.

״האם מי שענד את הטבעת רצה להימנע משיכרון עקב שתיית יין מרובה? את זה כנראה לא נדע״, אומר ד״ר אלי הדד, שמנהל את החפירה יחד עם ליאת נדב-זיו וד״ר יוחנן (ג׳ון) זליגמן מרשות העתיקות. ״בכל זאת, מעניין לדעת, כי הטבעת נמצאה בקרבת היקב, במרחק של כ-150 מ', שם נחשפו בחפירות שלנו שרידי מחסן ארוך, ששימש לאחסון קנקני יין. חלק מהקנקנים נמצאו כשהם הפוכים על שפתם, ויתכן שהיה זה מחסן מלאי של קנקנים ריקים לפני שאלה נלקחו לגיתות היין, על מנת למלא אותם ביין.

ייתכן שהטבעת המרהיבה הייתה שייכת לבעל המחסן המפואר, למנהל עבודה במקום, או פשוט למבקר או מבקרת שלרוע מזלם, והטבעת היקרה נשמטה מידם, עד שלבסוף נתגלתה על ידינו״.

בקרב החוקרים קיימת התלבטות ביחס לתיארוך הטבעת. היא נמצאה בתוך מילוי המתוארך, ככל הנראה, לסוף התקופה הביזנטית - ראשית התקופה האיסלמית הקדומה - המאה 7 לספירה, ואולם ייתכן כי הטבעת, בשל יופיה ויוקרתה, ״התגלגלה״ מיד ליד במשך מאות שנים. טבעות זהב משובצות באבן האחלמה מוכרות בעולם הרומי, ויתכן שממצא הטבעת שייך לבן המעמד הגבוה שחי בעיר כבר במאה ה-3 לספירה.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, אמר: ״הממצאים הקטנים, היום-יומיים, שמתגלים בחפירות שלנו, מספרים לנו את הסיפורים האנושיים ומחברים אותנו באופן בלתי אמצעי לעבר. מרגש לדמיין את האיש או האישה שהטבעת הייתה שייכת להם, כשהם מתהלכים ממש כאן, במציאות שונה לחלוטין מזו שאנחנו מכירים בעיר יבנה של היום״.