המורה של הילדים שנהרגו: "היו עם שמחת חיים, אבידה גדולה"

ביישוב ובבית הספר סופדים לבני המשפחה האהובים: ראש מועצה אזורית כפר ורדים, אייל שמואלי, ספד היום (חמישי) לבני המשפחה שנהרגו בתאונה הקטלנית שהתרחשה אתמול על כביש 89 מסמוך ליישוב חורפיש שבגליל: "אסון גדול כאן ביישוב הקהילתי מאתמול בערב וזה כנראה ילווה אותנו עוד כמה ימים ברמת המדינה. הטרגדיה הזאת נוגעת בשני יישובים פסטורליים בגליל, כפר ורדים ומעלות תרשיחא ובזוג שהוא סיפור אהבה יפה למדינת ישראל שלצערנו טרגדיה נוראית קטעה אותו."

הוא הוסיף כי "כפר ורדים ומעלות תרשיחא ילוו את המשפחה, שהיא צנועה מאוד, יקרה מאוד, עם שורשים ותיקים בכפר ורדים. משפחת בן אלי במעלות שאני מכיר אותה אישית, עם שורשים עמוקים מאוד במעלות. הורים קוברים ילדים, סבא וסבתא קוברים נכדים, סבתא רבא מגיעה לקבור נינים. לא נתפס. פשוט לא נתפס".

בכל הנוגע לכבישי הגליל, הוא אמר כי "כבישי הגליל צריכים לעבור איזושהי התחדשות ועדכון - התשתיות, הטכנולוגיה, כולל הכביש שקרה בו האסון. מדובר בכביש מסוכן, בלי גדר הפרדה, כביש עם שיפוע תלול מאוד ובתוך שיפוע מלווה בסיבוב חד. מי שנוסע בכביש הזה מכיר את הסכנות בו ולצערי אתמול זה גבה חיים ואני מקווה שמפה אנחנו נצליח קצת להתרומם ובאמת לשפר את התשתיות ואת הכבישים. כביש 89 באזור בין חורפיש למירון לצערנו ידוע ככביש מסוכן מאוד".

אילנה ביבס, מורה בביה"ס "הראשונים" במעלות בו למדו ליאם ודקל: "חינכתי את ליאם ודקל שש שנים. הם צמחו והתחנכו פה עד לקבלת ספר תורה ועד שדקל סיים כאן את לימודיו - הוא היה ממש כמו בן עבורי. הם אהבו את אחותם הקטנה אנאל, זו מכה קשה לעיר ולביה"ס. שני תלמידים ביום אחד. זה לא נתפס. הם היו ילדים עם שמחת חיים וצחוק, אי אפשר היה לפספס אותם".

"בבוקר עיבדנו את החוויה עם התלמידים, עשינו סבב איפה זה פגש כל ילד. מה שמעו, מה הרגישו. איזה כוחות יש בהם להתמודד עם משבר כזה קיצוני. ילדה שאלה מה פירוש מת? הוא יקום. לא מעגלים את זה. בבוקר הילדים ציירו וכתבו את הרגשות. ענבר כתבה לליאם שתמיד נזכור אותו, הראשון שהיה ניגש לכל ילד שהיה לבד ושהיה המסמר של הכיתה", כך לדבריה.

אחות המיון של המרכז הרפואי לגליל טיפלה בפצועים בשטח ומיד חזרה לעבודה

כאשר איילה רזיאל-שפי, בת 45 מקיבוץ סאסא, חזרה אתמול אחר הצהריים לביתה בתום משמרת הבוקר כאחות בחדר המיון שבמרכז הרפואי לגליל בנהריה, היא לא האמינה שכבר בדרך הביתה תיאלץ להמשיך בעבודתה כאחות. בדרכה לסאסא הגיעה איילה לזירת תאונת הדרכים הקשה, החנתה את רכבה בצד ומיד סייעה לטפל בפצועים.

"זו היתה זירה מאוד קשה, ממש כמו שדה קרב", היא מספרת. "מיד סיפרתי שאני אחות, שוחחתי בטלפון עם מד"א על הפצועים, בדקתי דופק ועזרתי לטפל בפצועים". היא סיפרה עוד שבמהלך הטיפול, סייעה לחלץ את אחד הפצועים, שהועף לכיוון התעלה. "הוא ביקש ממני לנסוע איתו לביה"ח, אבל בסופו של דבר הגיע לביה"ח זיו בצפת. בדקתי לגביו והבנתי שהוא עבר ניתוח. חשוב לי להתעדכן לגבי מצבו", כך לדבריה.