אחיו של האב ראובן: "הוא זוכר הכל מהתאונה, שואל איפה מורן והילדים ומבקש להתקשר אליהם"

שמעון, אביה של מורן בן אלי (35) ז"ל, שנהרגה יחד עם שלושת ילדיה בתאונת הדרכים הקטלנית שהתרחשה אתמול (רביעי) בין אוטובוס לשני כלי רכב, ספד לבתו ולנכדיו: "אהובים שלנו, פרחים שלנו. בא אדם ולקח אותם. אני לא יודע איך נסתדר בלי הארבעה האלו, זו רק ההתחלה. אני לא יודע איך אפשר לקבור ארבעה פרחים, אני לא יודע איך".

"הם נסעו לחצור לאח של ראובן (האב, ע.א) ותכננו לעשות על האש ותפילת הודיה. ראינו בטלוויזיה את התאונה וברגע ששמענו על גילי הילדים ההרוגים, נרגענו כי הם טעו בגיל בהתחלה. אבל התקשרו אלינו ואמרו להגיע לרמב"ם. חתני לקח אותנו, אני לא יכולתי לנהוג. אמרו לנו שיש קצין שמחכה לדבר איתנו, זו הייתה ההרגשה הכי גרועה בעולם. נישקתי אותם אחד אחד ואמרתי שמע ישראל. זו הייתה משפחה מאושרת ומושלמת, הנכדים היו מתקשרים לסבתא שלהם כל הזמן, כל יום הולדת היינו חוגגים ביחד".

הוא הוסיף, תוך שהוא נאחז בבגדיה של נכדתו: "התיק של הנכדה שלי (אנאל ז"ל, ע.א) עם הדברים שלה צמוד אליי, זה כל הדברים שהיא אהבה, אני אחזיר את זה לאבא שלה כשהוא יתאושש. אנחנו משפחה יחסית קטנה, שלוש בנות, היינו משפחה מאושרת, כולם היו באים לארוחת שבת. איך שראובן היה מחנה את האוטו, ליאם היה רץ ישירות אליי ואומר 'סבא שבת שלום, אני מאוד אוהב אותך'. אנאל הייתה סוחבת אותי למגירה של ההפתעות, ידעה מיד מה היא רוצה. כל השנים כשמורן הייתה בדרך מהבית לעבודה, הייתה מטלפנת אליי ואז טלפון נוסף בחזרה מהעבודה. אנחנו לוקחים כל נכד לטיול בר מצווה בחו"ל וליאם רצה שניקח אותו לברצלונה. מורן רצתה מאוד בת, וכשהיא גילתה על ההיריון עם אנאל, היא שמחה מאוד".

בר, אחותה של מורן הוסיפה: "הייתי אמורה לטוס ומזל שלא, הם הורידו אותי. זה טלפון שברגע שאתה שומע את האנחה הזאת, בתוך תוכך אתה יודע שזה זה. מורן הייתה אחות מדהימה, אישה מדהימה, אימא מדהימה, לא היה דבר שהיא לא נתנה לילדים שלה. אלוהים לוקח את הטובים ביותר".

עמי, אחיו של אב המשפחה, ראובן שמאושפז בביה"ח, סיפר ל"ישראל היום": ״אני חלילה לא רוצה לערער על המקצועיות של צוות בית החולים ולמתוח ביקורת על האופן שבו בישרו לו על מות אשתו והילדים, אבל היו צריכים לעשות זאת בדרך אחרת ולא באמצעות אדם זר. אבל אין לי חלילה טענות, אנחנו יודעים שלא הייתה כאן שום כוונה רעה וההיפך הוא הנכון. ראובן אמנם זוכר הכל מהתאונה וסיפר אפילו איך הוא ניסה לברוח מהפגיעה של האוטובוס שזגזג. לצערנו הוא נמצא כרגע בסוג של הכחשה, שואל כל הזמן איפה מורן והילדים ומבקש להתקשר אל אשתו. אנחנו נמצאים לצידו ברמב״ם ונערכים ללוויות. הרופאים אומרים שהוא יכול לצאת ללוויות והצוות הפסיכולוגי גם ממליץ שהוא יגיע".

עוד סיפר האח עמי כי התאונה הקשה התרחשה בעת שהמשפחה כולה הייתה בהכנות לבר המצווה של הבן דקל שנהרג גם הוא והייתה אמורה להיערך בקרוב: ״זו טרגדיה נוראה ואבדה קשה למשפחה. מורן וראובן היו זוג יונים והורים לתפארת. הם הכירו בזמן ששניהם עבדו באילת בתחום המלונאות ולפני חמש שנים החליטו לחזור עם הילדים לצפון כדי לקבוע כאן את מרכז החיים שלהם ולהיות קרובים למשפחה. ביום התאונה נסענו  לארוחה משפחתית שעשינו לקראת בר המצווה של דקל, כבר קנו לו טלית ותפילין. לאחר שהם יצאו לדרך ובוששו להגיע, התקשרנו למורן ואז הודיעו לנו להגיע בדחיפות לבית החולים זיו בצפת וכבר הבנו שקרה משהו רע מאוד. משפחה מדהימה נמחקה ברגע אחד".